Igrot Kodesh · Letter 5463 — Body & Soul

B"H

19 Iyar 5717

Brooklyn

I greet you and bless you.

I am responding to your letter of 12 Iyar, in which you reproduce the commentary of the Abravanel*, at the beginning of Parshat Behar Sinai.

In this regard, there is a wondrous idea revealed by Chassidus*, which belongs to the well-known teaching of the Baal Shem Tov* on the verse: "When you see the donkey..." (Shemos 23:5), concluding with: "you shall surely help him" — meaning precisely the body. This teaching is found in the Hayom Yom*, at the date of 28 Shevat 5703. Moreover, Chassidus adds that in the future world, the soul will receive its vitality from the body, including in matters pertaining to the Divine.

Certainly, all of this requires a lengthy explanation that is difficult to reproduce in the epistolary framework. Nevertheless, one can understand the implication — the final conclusion. Indeed, a person must make a moral accounting and accord only a secondary place to what concerns the body, the soul having an essential role throughout life and even more so during the years to which Abravanel's commentary alludes.

This does not mean that the service of Hashem has no connection with the body, but on the contrary, that in all matters concerning it, one must put into practice the precept: "In all your ways, know Him" (Mishlei 3:6) — know Hashem — as the end of chapter 3 of the Tanya* states, emphasizing that intellectual apprehension (Daas*) implies attachment, a profound bond. In this way, "all your ways," which are essentially those of the body, as the Tur* and the Shulchan Aruch*, Orach Chaim, chapter 231 explain, become profoundly united with Hashem. This is self-evident.

Thus, one can know peace of mind, once the passions of the body no longer disturb. Nevertheless, this applies only to passion per se, but not to food or drink.

With my blessing,

ה'תסג

ב"ה, י"ט אייר, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ב אייר, בו מעתיק מה שפירש האברבנאל בתחלת פרשת בהר סיני וכו'.

והנה גם בזה נקודה נפלאה שנתגלתה ע"י תורת החסידות וכלולה בתורה הידועה של הבעש"ט, כי תראה חמור וגו' שהסיום עזוב תעזוב עמו, עם הגוף דוקא (נדפס בהיום יום כ"ח שבט ה'תש"ג) ויותר ע"ז מבואר בתורת החסידות, אשר לעתיד לבוא תקבל הנשמה חיות מהגוף גם בעניני אלקות, ואף שהענין דורש ביאור ארוך שקשה להעתיקו במכתב, בכל זה מובנת התוצאה והמסקנא, שאף שצריך האדם לעשות חשבון בנפשו ועניני הגוף צ"ל טפלים לעניני הנשמה כל ימי משך חייו ועאכו"כ באותן השנים אודותן מדובר בפירוש האברבנאל, אין הכוונה בזה שתהי' עבודה שאין לה כל שייכות לגוף, אלא שבעניני הגוף יהי' בכל דרכיך דעהו - את ה' - וכמפורש בתניא סוף פרק ג' ענין הדעת שהוא לשון התקשרות והתחברות עד שעי"ז בכל דרכיך שהם בעיקרם בעניני הגוף וכמבואר בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א יבוא להתקשרות והתחברות עם ה', וק"ל, שאז בדרך ממילא ישנה מנוחת הנפש, כי תאוות הגוף אינן מבלבלות, אבל כ"ז הוא בהנוגע להתאוה אבל לא לעצם הענין דאכילה ושתי' וכו'...

בברכה.