Igrot Kodesh · Letter 5488 — Tzedakah

B"H

28 Iyar 5717

Brooklyn

To my close relative, the Rav, distinguished Chassid*, who fears Hashem, is descended from an illustrious family, possesses clear ideas,

Rav Avraham Yehuda (note: Rav A. Y. Chen, of Jerusalem; see letter no. 4703),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 23 Iyar, concerning the collections of manuscripts (note: of the addressee's father, Rav Dovid Tzvi Hirsh Chen, the Radatz; see letter no. 2669) and their organization, in order to determine which Chassidic discourses (maamarim*) have been printed and which remain unpublished. I do not know who possesses the necessary knowledge for this among the Chassidim of the Holy Land. It is a pity that you brought them there, rather than here. Granted, the concerns (note: of the Rebbe) are many and, unfortunately, not always joyful. Nevertheless, in proximity to here, someone else could have taken care of all this, and from time to time, I could have supervised it. You yourself can search locally to see if there is a specialist and open a dialogue with him.

You surely know the practice of the Chassidim in every generation, who were not so preoccupied with determining who is the author of a Chassidic discourse and whether it has already been published or not. As you know, certain Chassidim emphasized that a Chassidic discourse of our masters is a law given to Moshe on Mount Sinai, in accordance with the well-known statement of our Sages. Indeed, what does it matter if a given law was revealed by this master or by that one? Of course, this principle in Chassidus* does not have the same implications as it does in the revealed part of the Torah, which states certain rules in this regard — for example, the fact that the halachah* follows one opinion rather than another, or adheres to the last opinion expressed. This is not the case for the inner, profound teaching of the Torah, in which there are no questions and no controversies.

Granted, I completely reject such a conception, and I have spoken about it on several occasions with my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. And of course, you yourself do not adopt it either. Nevertheless, this is indeed a practice adopted by the Chassidim, and may Hashem grant that they never make a more serious error than this one.

With my blessing, according to the formulation of our master, my father-in-law, the Rebbe, to receive the Torah with joy and in a profound manner,

ה'תפח

ב"ה, כ"ח אייר, תשי"ז
ברוקלין.
מחות' הרה"ח אי"א נו"נ ענף עץ אבות זך

הרעיון

מו"ה אברהם יהודא שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ג אייר, אודות הביכלעך כ"י וסידורם, בירור המאמרים שם הנדפסו או לא וכו'.

והנה איני יודע מי מאנ"ש אשר באה"ק ת"ו בקי בענינים כמו אלו, וחבל אשר מתחלה הביאום לאה"ק ת"ו ולא שלחום לכאן, אשר אף שרבו הטרדות ולצערי לאו דוקא טרדות של שמחה, הנה בכל זה בסמיכות מקום כאן - יכול הי' גם אחר להתעסק בזה כיון שיכולתי להיות עכ"פ מזמן לזמן בבחי' עומד ע"ג ועל כת"ר לחקור על אתר באם ישנו הבקי בהנ"ל ולבוא עמו בדברים.

ובודאי ידוע גם לכת"ר הנהגת חסידים מדור דור שלא התענינו "כ"כ" מי הוא בעל המאמר אם נדפס או לא, וכנודע הלשון של אחדים מאנ"ש שכל מאמרי נשיאינו הרי הלכה למשה מסיני הם וכמרז"ל הידוע, ולמאי נפק"מ אם הלכה זו נתגלתה ע"י נשיא זה או נשיא זה, ובפרט שמובן שאין בזה הנפק"מ שישנה בנגלה, שכמה כללים בזה שהלכה כפלוני לגבי פלוני והלכה כבתראי, שכ"ז אינו בנסתר דתורה שאין שם לא קושיא ולא מחלוקת וכו'.

ואף ששולל הנני שיטה זו בתכלית ואיזה פעמים נדבר עד"ז גם עם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ומובן שגם הוא לא סבירא לי' שיטה זו האמורה, בכ"ז כנראה זהו מענינים וואס חסידים פירן זיך ווי זיי פירן זיך, ויהי רצון אז זיי זאלן קיינמאל ניט האבען קיינע גרעסערע מגרעות ושגיאות...

בברכה בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

ה'תפח
מו"ה אברהם יהודא שי': חן ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ג ד'תשג, ובהנסמן בהערות שם.

הביכלעך כ"י: מעזבון אביו מו"ה דוד צבי הירש (הרד"צ). ראה לעיל ח"ט אגרת ב'תרסט, ובהנסמן בהערות שם.