Igrot Kodesh · Letter 5537 — Tzedakah

By the grace of Hashem*,

24 Sivan* 5717,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*, Rav* Yosef (note: Rav Y. Tawil of Brooklyn),

I greet you and bless you,

I respond to your remark, transmitted through the intermediary of your nephew, the young and distinguished Chassid* who fears Hashem*, Aharon (note: Rav A. Tawil of Buenos Aires). The Daas Zekeinim* on the Torah, on Parshas* Behaalosecha* 11:27, and the Tosafos HaRosh* state: "Eldad* and Meidad* were the brothers of Moshe*. Indeed, when the Torah was given, immoral relations were forbidden and all therefore separated" (note: from their wife, when it involved a prohibited union — such was the case for Amram*, who had married his aunt). "Amram* himself, the father of Moshe*, separated from Yocheved*, his aunt who was also his wife. He then married another woman and fathered Eldad* and Meidad*." You ask me how this is possible. Indeed, Parshas* Behaalosecha* relates that the elders were designated close to the giving of the Torah. Yet Eldad* and Meidad* were already prophesying in the camp.

In truth, the Rosh* means that Amram* separated from Yocheved* for the reason he cites, but not that he did so at that date. For Amram* was a prophet, and when he became aware of this prohibition, he separated from Yocheved*. All of this is explained in greater detail in the Toldos Yitzchak* of Rabbi Yitzchak Caro*, on Parshas* Behaalosecha*, cited in the addenda of the Torah Shelemah* on Parshas* Shemos*, which states: "Amram* learned from Moshe* of the prohibition of immoral relations that was later to be promulgated by the Torah. Consequently, he separated from Yocheved*, his aunt, and took another wife."

I hope that you also study Chassidus*, the profound teaching of the Torah which, in the expression of the holy Zohar*, is its soul — that is, the soul of its revealed dimension, itself described as the body, as the Zohar* states, Volume 3, page 156a.

With my respects and my blessing,

On behalf of the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ה'תקלז

ב"ה, כ"ד סיון, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' הרב יוסף שי'

שלום וברכה!

במענה על הערתו ע"י ב"א האברך הוו"ח אי"א נו"נ אהרן שי' במה שכתוב בדעת זקנים על התורה, בהעלותך י"א כ"ז בתוס' הרא"ש: אלדד ומידד אחי משה היו אלא שכשניתנה תורה ונאסרו כל העריות פירשו כולם וכו' וגם עמרם אבי משה פירש מיוכבד דודתו שהיתה אשתו ונשא אחרת ותלד לו את אלדד ומידד וכו', אשר איך אפשרי הדבר, כיון שבחירת הזקנים המסופר בפ' בהעלותך הי' בסמיכות למתן תורה, ואלדד ומידד מתנבאים אז במחנה.

וכוונת הרא"ש הוא אשר פרישת עמרם מיוכבד היתה מטעם האמור אבל לא בזמן האמור, והרי עמרם נביא הי', וכשנודע לו מאיסור האמור פירש מיוכבד. ומפורש הדבר יותר בספר תולדות יצחק לר' יצחק קארו בפ' בהעלותך, וז"ל (הובא במילואים בתורה שלמה פ' שמות) שידע עמרם ממשה איסור עריות שעתידה תורה לאוסרם ופירש מיוכבד דודתו ולקח אשה אחרת.

תקותי אשר יש לכ' קביעות עתים גם בלימוד תורת החסידות פנימיות התורה אשר בלשון הזהר הק' היא נשמתא דאורייתא, זאת אומרת נשמת נגלה דתורה הנקראת גופא דתורה כידוע בזהר שם חלק ג' קנו, א.

בכבוד ובברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ה'תקלז
הרב יוסף: טאוויל, ברוקלין.

אהרן: טאוויל, בואנעס איירעס.