Igrot Kodesh · Letter 5543 — Tzedakah

By the grace of Hashem*,

26 Sivan* 5717,

Brooklyn,

To the Rav*, the distinguished Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav* Avraham Chanoch (note: Rav A.H. Glitsenstein of Lod; see also letter no. 5392),

I greet you and bless you,

I respond to your letter of 21 Sivan*. You tell me that a detailed program has begun to be established for the days of liberation of 12 and 13 Tammuz*, which are approaching. I am pleased by this. No doubt you will include all those who will be active afterward in the planning. In this way, one can be more confident that they will carry out the mission entrusted to them properly. It is not the same for those who are convinced of their own worth. When they are given ready-made instructions, they immediately tell themselves that they must do the opposite, that they will act differently.

You refer to the expenses (note: occasioned by the activities undertaken). Without making a vow, I will ask the Chassidim* to participate, covering half, through a special collection. You say that according to your program, the gathering is to last at most two hours. I am surprised by this. Why this restriction? The sending of the correction chart for the Bitaon* (note: Bitaon Chabad, organ of the youth of the Chabad* association) has been delayed due to my many occupations. It will be drafted and sent at the next opportunity. It would then be good to publish it immediately and not wait, so as to issue a double number.

With my blessing to convey good news of all this, with joy and enthusiasm, as well as good news of what concerns you personally,

M. Schneerson,

N.B.: You refer to the parables of Chabad* Chassidus*. These are very few in number, including in the form adopted by preachers — that is, by describing a story. Rather, one finds in them images like those of the Midrash*: "This resembles a king of flesh and blood..." In place of this, Chabad* Chassidus* rather employs the verse: "By my flesh, I perceive the Divine" (note: Iyov 19:26). It draws upon this verse by illustrating spirituality through the soul and its functioning. The superiority of this approach is as follows: the image is a consequence of what it is meant to illustrate — that is, of what transpires Above. You will consult the Tanya*, at the beginning of chapter 3. As for the few parables that can be found there, their source is often indicated. This is the case, for example, with the parable of the sounding of the Shofar*.

ה'תקמג

ב"ה, כ"ו סיון, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אברהם

חנוך שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"א סיון.

נהניתי ממ"ש אשר התחילו לערוך תכנית מפורטת בהנוגע לימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, הבע"ל, ובודאי ישתפו את כל אלה הצריכים לפעול אח"כ בהדיון בהענין, שאז בטוחים יותר שיקיימו המוטל עליהם [משא"כ אלו המעריכים ערך עצמם, כשמביאים להם פקודות מן המוכן, שההנחה אצלם (דער אפלייג) שצריך להיות להיפך ובאופן אחר].

במ"ש אודות ההוצאות - בל"נ אעורר את אנ"ש שישתתפו בזה במחצית ממגבית המיוחדת.

לפלא קצת מ"ש שבתכניתם הוא שהכנוס יארך לכל היותר שתי שעות! והרי מה מגבילם בזה.

עכוב שלוח לוח התיקון לחומר הבטאון - הוא מפני ריבוי הטרדות ובאפשריות הקרובה יעריכוהו ויושלח לו, ואז כדאי להדפיסו תיכף ולא לדחות ולהדפיס חוברת כפולה וכיו"ב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך שמחה וטוב לבב ולבשו"ט גם בעניניהם הפרטים,

מ. שניאורסאהן
נ.ב.

במ"ש אודות משלים בחסידות חב"ד, מועטים הם ביותר, וגם לא מהסוג של משלי מגידים וכיו"ב, ז.א. בתיאור סיפור וכו'. כ"א ע"ד המשלים שבמדרש וכיו"ב: משל למלך בו"ד וכו'. ובמקום אלה - הרי חסידות חב"ד מנצלת ומסתיעת בהענין דמבשרי אחזה אלקה - למצוא הענינים ברוחניות בהנפש והמהלך שלה. היתרון - המשל עצמו משתלשל מהנמשל - מהענינים למעלה (ראה תניא רפ"ג). המשלים המועטים שיש למצוא, חלק חשוב מהם - מצוין על אתר הספר ממנו נעתק וכמו המשל דתקיעת שופר וכיו"ב.

ה'תקמג
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 583 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מו"ה אברהם חנוך שי': גליצנשטיין, לוד. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'שצב, ובהנסמן בהערות שם.