Igrot Kodesh · Letter 5767 — Faith & Bitachon

B"H

27 Elul 5717

Brooklyn, New York

To the distinguished and pleasant Chassid* who fears Hashem, devotes himself to communal needs, has generous ways, and is of illustrious lineage, Rav Sh. Z. (note: Mr. Shneur Zalman Shazar, see Igros Kodesh, letter no. 5375),

Greetings and blessings,

Following my last letter (note: see Igros Kodesh, letter no. 5744) regarding the neighborhood of Kfar Chabad, I have just learned of a new possibility. If this information is accurate, it can resolve the question of this neighborhood of the Kfar. I do not yet know all the details, but broadly, the idea is as follows. If certain individuals agree to lend money for several years in order to build homes in the neighborhoods, the Treasury undertakes to effect repayment in the foreign currency used for the transaction. Furthermore, it appears that a mortgage is granted to guarantee the loan. According to what I have been told, a negotiation to this effect has already been conducted with Mr. Eshkol. Apparently, the Treasury's commitment is conditioned on the location of the construction being chosen by the lender or his representative. Repayment will be made in the same location as the loan and in the original currency — for example, if the loan is made here, in New York and in dollars.

If all this information is accurate, and despite the difficulties, I think I could find lenders on these terms for the neighborhood of Kfar Chabad. Of course, those who settle there will vacate their previous housing and will pay for the new one, or at least for the greater part. However, they will obtain reductions in their repayment terms over several years. Of course, I do not wish to trouble you with verifying all the details concerning these possibilities. Others can do that. Nevertheless, I would like to have your opinion on the matter as a whole. If you agree in principle and view this project favorably, I will ask the members of the Kfar committee to visit you at the place and time of your choosing, so that you may indicate to them what should be done from a technical standpoint.

You surely know the story of two Jews residing in the cities of the Pale of Settlement (note: in Tsarist Russia, where Jews were permitted to live) who went to visit Petersburg (note: the capital, which was forbidden to Jews, but in which they resided clandestinely). They were asked what they had seen there. The first replied that the city was filled with places of impurity, Heaven forbid — that one found them at every step. The second retorted, with wonder, that at every step, one also encountered Jews, heard words of Torah*, and responded to a Barechu*, to a Kedushah*. Now, both were telling the truth — the difference being that one finds what one seeks.

I take the risk of seeking, in everything, Divine Providence. You know, indeed, to what extent Chassidus* emphasizes this idea. For Providence extends over minerals, plants, and animals — and how much more so over humans and important events. Thank Hashem, the good news has followed one upon another in this matter: the restitution to the Kfar, all at once, of a considerable sum; then your personal greetings through our friend, the distinguished Chassid* who fears Hashem, full of eagerness and of good ways, Rav P. Althuiz, who met with you and obtained your positive opinion concerning this neighborhood. It appears that at that point, you had not even yet received my letter. Then, on the same day, I obtained this information concerning the loans made for this purpose. Three indications to this effect are therefore sufficient for this matter to be established.

To change the subject, I would like to thank you for your greetings — first through Rav Nachum Rabinovitch, and now through Rav P. Althuiz. I thank you most particularly for your attention, for your precious gift — a manuscript. I have not yet had the time to examine it in the proper manner and to compare it with the manuscripts already published, but it appears to be the Siddur* of the Arizal*. This is particularly timely, since the theme of the month of Elul* is: "Seek My face. Hashem, I shall seek Your face." A person can then seek his own interiority. To do so, he must take into account not only the Divinity that reveals itself obviously through His actions and His conduct in the world, but also "Your face, Hashem" — the profound face of the Divine, in relation to which the world and everything it contains are insignificant.

It is in this way that one brings to light the profound dimension of the world, in relation to which its superficial appearance and what it contains are also insignificant. Then, the world is entirely good, entirely beautiful. It is only in this way that one can find peace of mind — not as in India, where such peace is synonymous with cessation and stoppage, but rather in the way that all Jews desire: one that brings permanent elevation toward perfection, goodness, and beauty.

I conclude by presenting my wishes. On the occasion of the new year, which approaches for us and for all of Israel, for good and for blessing, I send you my blessing to be inscribed and sealed for a good and sweet year, materially and spiritually.

With my respects and my blessing,

ה'תשסז

ב"ה, כ"ז אלול, ה'תשי"ז
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור בעל

מדות

תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

בהמשך למכתבי האחרון בשאלת השיכון בכפר חב"ד הנה זה עתה נודעת ע"ד אפשריות חדשה, שאם נכונה היא, יש בה כדי לפתור שאלת השיכון בכפר. אף שעדיין לא נודעו לי הפרטים שבדבר, אבל בכלליותו הוא, שאם יש אנשים הרוצים להלוות כסף על איזה שנים בשביל בנין דירות בשיכונים, מקבלים התחייבות מן האוצר שההלואה תוכל להסלק במטבע זר שניתנה, ומלבד זה כנראה מקבלים ג"כ משכנתא לחוד להבטיח את ההשקעה. וכמו שאמרו לי, הנה כבר התנהל משא ומתן בזה עם מר אשכול. וכנראה ג"כ שבתנאי ההתחייבות מצד האוצר הוא שבנין השיכונים יהי' במקום אשר יבחר המלוה או בא-כוחו, והפרעון יהי' באותו מקום ומטבע שההלואה יוצאת משם, זאת אומרת בניו-יורק ובדולרים אם ההלואה מכאן.

והנה, אם הידיעות הנ"ל כנות הנה, אזי למרות הקישויים שבדבר אפשר שאוכל למצוא מלוים מיוחדים בתנאים הנ"ל בשביל שיכון בכפר חב"ד. וכמובן אשר המתיישבים בשיכון זה, מלבד אשר יפנו דירותיהם הקודמות, יצטרכו לשלם בעד דירותיהם החדשות, או על כל פנים החלק הגדול ממחירן, אלא שיקבלו הנחות בתנאי הפרעון על משך איזו שנים.

מובן מאליו שאין רצוני להטריח את כ' להמציא לי כל הפרטים בהנוגע לאפשריות הנ"ל, מה שיכול להעשות על ידי אחרים, אבל רצוני לשמוע דעתו בכללות הענין ואם מוצא חן בעיניו באופן עקרוני, שאם השקפתו חיובית בזה אבקש שיבקרו אותו אנשי ועד הכפר במקום וזמן המתאימים לו, כדי שיוכל להורות להם מה עליהם לעשות בצד הטכני שבזה.

בטח ידוע לו הסיפור ע"ד שנים מתחום המושב שבקרו בפ"ב ונשאלו מה ראו שם, והאחד סיפר שהעיר הזאת רחמנא יצילנו מלאה מקומות טומאה וכו' על כל צעד ושעל, והשני סיפר בהתפעלות שגם שם נפגשים על כל צעד עם אחינו בני ישראל, שומעים דבר תורה, וחוטפים ברכו וקדושה וכו'. ושניהם דברו אמת, והנ"מ הוא במה שמחפש, שזה הוא מוצא.

הסכן הסכנתי לחפש ענין של השגחה פרטית בכל דבר, וכידוע ההדגשה של תורת החסידות בענין זה, שההשגחה הפרטית היא אפילו בפרטי פרטים של דומם, צומח וחי, ועל אחת כמה וכמה בין המדבר ומאורעות חשובים. והנה ת"ל הגיעוני בשורות טובות בזו אחר זו, הידיעה שמחזירים להכפר סכום חשוב בבת אחת, ואח"כ פ"ש אישית מידידנו הוו"ח אי"א נו"מ בעל מרץ ובעל מדות וכו' מוהר"פ שי' אלטהויז שנפגש את כ' ושמע דעתו החיובית בענין השיכון, וכנראה הי' זה עוד טרם נתקבל מכתבי, ובו ביום קבלתי גם הידיעה הנ"ל ע"ד הלוואות לתכלית האמורה, והרי על פי שלוש הוראות יקום דבר.

ומענין לענין, נוסף על נתינת תודה בעד הפ"ש תחילה ע"י הרב נחום שי' רבינוביטש, ועכשיו ע"י הר"פ שי' אלטהויז, תודה מיוחדת עבור שימת לבבו ותשורתו הכי חשובה, הכתב-יד, אשר אף שעדיין לא נתפניתי לעיין בו כראוי ולהשוותו לכתבי יד הנדפסים, אבל כנראה שזהו סידור האריז"ל, ודבר בעתו במיוחד הוא, שהרי חודש אלול הסיסמה שלו הוא בקשו פני את פניך הוי' אבקש, עת שהאדם מחפש הפנימיות שלו, הדרך לזה הוא להתחשב לא רק עם האלקות שבגלוי, המתגלה על ידי פעולותיו והנהגתו בעולם, אלא גם עם "פניך הוי'", הפנימיות של מעלה, אשר העולם ומלואו כלא חשיב קמי', ועל ידי זה מתגלה גם הפנימיות שבעולם, אשר אפילו לגבי' הנה העולם ומלואו כמו שתופסים אותו בחיצוניות ג"כ לא חשיב, ודוקא שם הוא עולם שכולו טוב ויופי, ורק על ידי זה מוצאים מנוחת הנפש, ואל כמנוחת הנפש של בני הודו להבדיל שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אלי' שואפים בני ישראל שהיא עלי' מחיל אל חיל, אל השלימות הטוב והיופי.

ואסיים בברכת השנה לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בכבוד ובברכה.

ה'תשסז
מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'שעה, ובהנסמן בהערות שם.

למכתבי האחרון: דלעיל ה'תשדמ.