Igrot Kodesh · Letter 5770 — Teshuvah

B"H

28 Elul 5717

Brooklyn

Greetings and blessings,

After a particularly long silence, I received your letter of 23 Elul, with what it contained. You return to what we discussed when you were here some time ago. When Hashem inspires a person with a feeling of teshuvah*, of return to the Torah* and its mitzvos*, one must bind it to a concrete action, so that this feeling will be lasting. And how does one achieve such a binding?

What has just been said is based on the words of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and the Shulchan Aruch*, in his Likkutei Torah*, Parshas* Vayikra, page 2c, which you will consult. It is clear that the binding must be achieved down here — that is, in concrete action, the Torah* and His mitzvos*. And logic establishes that the more lasting and strong this binding is, the more the effect of this inspiration will be prolonged — even though the old and foolish king (note: the yetzer hara, the evil inclination) never ceases fighting, including at the very moment this inspiration manifests itself, even though he has several means to seduce: by elevating the person, or conversely, by diminishing him, telling him: "Who are you, and what is the value of your effort?" — as one can verify concretely. By knowing the origin of these enticements, one can redouble one's effort not to succumb to them, not to waste time discussing all of this.

I am surprised that you say nothing about the manner in which you study the Torah*, in general, and Chassidus*, in particular. No doubt you will complete all of this at the next opportunity. The request for a blessing in your letter will be read, at an auspicious time, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. May Hashem grant that you give me good news of all this.

With my blessing to be inscribed and sealed for a good year, to study the revealed dimension of the Torah* and its hidden teachings with the fear of Hashem,

ה'תשע

ב"ה, כ"ח אלול, תשי"ז
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי השתיקה הכי ארוכה נתקבל מכתבו מכ"ג אלול עם המוסגר בו, בו שואל במה שנדברו בעת היותו כאן לפני כמה זמן, אשר כשמעוררים את האדם מלמעלה בהרהור תשובה לתורה ולמצותי', צריך לקשר התעוררות זו בכדי שתשאר בת קיימא, ובמה נעשית התקשרות זו.

והנה דברים האמורים הם ע"פ מ"ש רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, בספרו לקוטי תורה ויקרא ב, ג. יעיין שם. ומובן שהקישור צריך להיות בענין שלמטה, זאת אומרת בענין של פועל בתורה ובמצותי'. ומובן גם כן שככל שתהי' ההתקשרות ממושכה וחזקה יותר תגדל ותומשך גם כן פעולת ההתעוררות, ומובן עוד שהמלך זקן וכסיל אינו מרפה מלחמתו אפילו בשעת התעוררות זו, ויש לו כמה אופני פיתוים הן בהצד לרומם את האדם וכן בהצד להשפילו, שאומר לו מי אתה ומה תועיל השתדלותך וכו' וכנראה במוחש, והידיעה שממנו באים טענות אלו, יכולה שתוסיף בהתאמצות שלא להשמע לפיתוים אלו ואפילו לא לבזבז זמן על השקו"ט עמו.

לפלא שאינו מזכיר ע"ד סדר לימודו בתורה בכלל ובחסידות בפרט, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.

הפ"נ המוסגר במכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

בברכת כתיבה וחתימה טובה ולתלמוד תורה הנגלה והנסתר ביראת שמים.