Igrot Kodesh · Letter 5783 — Faith & Bitachon

B"H

6 Tishrei 5718

Brooklyn

To the members of the committee of Kfar Chabad*, in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, may Hashem grant you long life,

Greetings and blessings,

I make reference to the event that occurred, which is impure, since someone raised his hand against another (note: see, on this subject, Igros Kodesh, letter no. 5777). This is dreadful, and consequently, I am moved to write you these few lines.

It is easy to understand that the Kfar*, during all the years of its existence, has, thank Hashem, been guarded and protected in a supernatural manner. Without a doubt, this was so because the divine compassion was invoked by our holy masters, in particular by my father-in-law, the Rebbe*, the founder of this village, who directs it. Since its founding in 5708 (note: 1948), one has not had occasion to lament a single loss among its inhabitants. It is clear that this constitutes an evident miracle. Now, the expression of divine compassion must receive a vessel that is fitting for it — a vessel containing the blessing of the Holy One, blessed be He, which is peace. Moreover, in this case, there was an intercession of the masters of Chabad*, who gave of themselves for the love of their fellow, as I have written several times. It is therefore an absolute certainty that all the inhabitants of the Kfar* must observe, with particular scrupulousness, everything that promotes peace and closeness between people.

May Hashem grant that the Creator of men, Who "fashions their hearts together," Who knows the deep cunning of the animal soul and the evil inclination, the difficulty, the intense and extreme darkness of the exile, take these elements into account, within all of Israel. May He allow expiation for what occurred and its consequences — a complete expiation — so that one will be, in the words of the Alter Rebbe*, "pleasing to Hashem, accepted and cherished before Him." Every man and woman among the inhabitants of Kfar Chabad* will know only beneficence and goodness, a visible and tangible good, from now and for eternity. May Hashem grant that I receive, as soon as possible, good news of all this.

With my blessing that you be definitively inscribed for a good year,

P.S.: In accordance with the well-known teachings of our Sages*, applying to a man through whom harm was caused to others — especially according to what is explained in Iggeres HaKodesh*, chapter 25 — those who suffered the affront must themselves commit to putting into practice a mitzvah* of Hashem with more scrupulousness and in a better way. Of course, they must uproot all resentment from their hearts, Heaven forbid, as the Parashah* of this week emphasizes. When one gathers "together all the tribes of Israel," one can be "in the presence of the heads of the people," and one attains that "there was a King in Yeshurun*." The Likkutei Torah* shows the great elevation of the children of Israel when they reach the level of Yeshurun*.

ה'תשפג

ב"ה, ו' תשרי, תשי"ח
ברוקלין.
ועד כפר חב"ד באה"ק ת"ו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בקשר עם המאורע בלתי טהור בהרמת יד וכו'... מוכרחני לכתוב בשורות הבאות לקמן הבהלת הענין, והן:

לנבון נקל אשר במשך כל שנות קיום הכפר, שמרו והגינו עליו באופן שלמעלה מדרך הטבע, ת"ל. שבודאי זהו בהתעוררות ר"ר של רבותינו נשיאינו וביחוד כ"ק מו"ח אדמו"ר מייסד הכפר ומנהלו, עד שמיום הוסד הכפר בשנת תש"ח הנה, ת"ל, לא נפקד - מכל תושבי הכפר איש. ומובן הנס גלוי שבזה. וכיון שהתעוררות רחמים שלמעלה צריך להתאים לה כלי מתאים, וכלי מחזיק ברכתו של הקב"ה ה"ה השלום ובפרט כשהמדובר הוא בהתעוררות ר"ר של נשיאי חב"ד אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת ישראל, וכמ"ש זה איזה פעמים, פשוט שעל כל תושבי הכפר להזהר ביותר וביותר בעניני השלום וקירוב הלבבות...

ויהי רצון, אשר יוצר האדם היוצר יחד לבם ויודע גודל הערמומיות דנפש הבהמית ויצר הרע וכו', קושי וחשך הגלות הכפול ומכופל, יראה בענינו בתכ"י, ויכופר כל הענין ותוצאותיו, כפרה במילואה, כלשון רבנו הזקן, שיהי' לרצון לפני הוי' ומרוצה וחביב לפניו ית' וכו', ואך טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה ימצא את כל אחד ואחת מתושבי כפר חב"ד מעתה ועד עולם.

ויהי רצון שאתבשר טוב בכל האמור ובהקדם.

בברכת חתימה וגמר חתימה טובה.

נ.ב.

ע"פ הוראות רז"ל הידועות בהנוגע לזה שע"י נגרם תקלה לחבירו, ובפרט ע"פ המבואר באגה"ק סי' כ"ה, הרי גם אלו הנעלבים, עליהם לקבל ע"ע זהירות והידור במצות ה', ופשיטא לשרש ולעקור כל טינא בלב ח"ו וח"ו, וכמ"ש בפרשת שבוע זה, אשר כשיחד שבטי ישראל - מביאים להתאסף ראשי עם, ופועלים אשר - ויהי בישורון מלך, וכמבואר בלקו"ת גודל המעלה כשבנ"י הם בבחי' ישורון.

ה'תשפג
מהעתקה. לתוכנה ראה לעיל אגרת ה'תשעז.