Igrot Kodesh · Letter 6130 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

22 Adar* 5718,

Brooklyn,

To the young man Yosef Tzvi (note 1: Y. T. Segal, of Jerusalem),

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter from the beginning of Adar*. You raise the custom relating to the Kaddish* of the Sages, in which one adds, in the Holy Land or in the holy city of Jerusalem, the word Kadicha*, holy. I have already written (note 2: This refers to Letter no. 4867) that regarding this, it is proper to research the origin of this practice and its source. Naturally, this must be done on the spot.

I have taken note with pleasure, from your letter, of the institution of a Tanya* class, which you are developing since you yourself give this course. No doubt you review the passage you are to teach several times, in accordance with the instruction of our Sages* in this matter. May Hashem* grant that the merit of what is public come to your aid, so that you know success in study which, according to the expression of our Sages*, must "lead to action." You will greatly multiply the number of those who participate in such studies. And, nothing withstands determination, especially in the present period of the heel of Mashiach*, the last moment to put into practice the Injunction to disseminate the wellsprings (note 3: Of Chassidus*) to the outside. This is self-evident.

You inform me of your birthday. You have surely observed the customs of the Chassidim* on this day, which is propitious for having a fruitful year, which you will devote to the study of the Torah* with fear of Hashem* and to the practice of the mitzvos* in the best way, which includes fervent prayer — the spinal column supporting the entire stature of man, as the Likkutei Torah* explains, in the book of Bamidbar*, on page 70d.

With my blessing to convey good news,

ו'קל

ב"ה, כ"ב אדר, תשי"ח
ברוקלין.
האברך יוסף צבי שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מתחלת אדר,

במ"ש אודות הנוהג בקדיש דרבנן (הנאמר באה"ק ת"ו או בירושלים עיה"ק) להוסיף תיבת קדישא.

כבר כתבתי בכגון דא שיש לחקור על מוצא המנהג ומקורו, ומובן שזה צריכים לחקור על אתר.

נעם לי לקרות במכתבו ע"ד יסוד שיעור לימוד תניא ואשר מוסיף בזה גם בתור מגיד שיעור, ובודאי עובר על הענין שצריך ללמדו איזה פעמים, וכידוע הוראת חז"ל בזה, ויהי רצון שזכות הרבים תסייע אותו להצליח בלימדו שיהי' כמארז"ל תלמוד המביא לידי מעשה, ולהרבות המשתתפים בלימוד זה כהנה וכהנה, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ובפרט בימינו עקבתא דמשיחא שזהו זמן האחרון למלאות הציווי דהפצת המעינות חוצה וק"ל.

ולהודעתו מיום הולדתו, ובטח נהג במנהג אנ"ש דיום ההולדת, ימי רצון שתהי' שנת הצלחה אצלו בתלמוד תורה ביראת שמים וקיום המצות בהידור ובזה עבודת התפלה שהיא חוט השדרה של כללות ציור קומת אדם וכמבואר בלקו"ת ספר במדב"ר ע' ד'.

בברכה לבשו"ט.

ו'קל
יוסף צבי שי': סגל, ירושלים.

כבר כתבתי: לעיל חי"ד ד'תתסז.