Igrot Kodesh · Letter 6297 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

4 Sivan* 5718,

Brooklyn, New York,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*, devotes himself to communal needs, has generous conduct, is from an illustrious family, Rav S. Z. (note 1: Shneur Zalman Shazar. See, on his subject, Letter no. 6182),

Shalom* u'vracha*,

In my correspondence with the Chassidim* of the Holy Land, I ask for your news and I do indeed obtain them. Despite this, I am a little surprised that you have not written to me for a long time already. For all that, I am convinced that, as before, you are doing everything in your power, and even more than that, for everything that concerns Chabad* in Eretz Yisrael* and in particular for Kfar Chabad*. On the occasion of the time of the giving of our Torah*, which is approaching, I express my wishes to you, according to the formulation of the master, my father-in-law, the Rebbe*, to receive the Torah* with joy and depth. My father-in-law, the Rebbe*, in every domain, expressed himself precisely in the manner in which he had heard it from his father (note 2: The Rebbe Rashab*) and this was assuredly the case also for the blessing he bestowed on the occasion of the festival of Shavuos*.

This precision is, in the present instance, the following (note 3: See the Likkutei Sichos*, volume 4, page 1307 and volume 8, page 272). By experiencing joy and pushing away constraint, one accesses depth. This is why the teaching of Chabad* requires both this depth and this joy. Nevertheless, joy itself underscores its profound aspect, which enables it to penetrate man, then to reveal itself externally. In fact, every culture is genuine when it exercises a profound action and one errs in emphasizing the external appearance, for example, politeness. Chassidus* Chabad*, on the contrary, underscores that the intellect must direct the heart. Now, this domination can be profound and complete only to the extent that it also expresses itself externally. With my respects and my blessing for a joyous festival, to convey good news of your personal concerns and your communal achievements, the ones depending on the others,

ו'רצז

ב"ה, ד' סיון, ה'תשי"ח
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור בעל

מדות

תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה! אף על פי שבחליפת המכתבים עם אנ"ש שי' באה"ק ת"ו הנני שואל על כ' ומקבל פ"ש ממנו, בכל זאת קצת פלא בעיני שזה זמן רב לא קבלתי מכתב מכ'. אבל מובטחני שכמאז כן עתה עושה כל מה שביכלתו ויותר בהנוגע לכל עניני חב"ד באה"ק ת"ו ובפרט בהנוגע לכפר חב"ד.

ובקשר עם זמן מתן תורתנו הממשמש ובא, אביע לו איחולי בנוסח הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

כמו בשאר עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהי' מדייק בלשונו כמו ששמע מאביו, בטח כן הוא גם בנוסח הברכה לחג השבועות.

והדיוק שבזה, אפ"ל שעל ידי שהדבר בשמחה ולא בכפי' הריהו גם בפנימיות, שלכן תורת חב"ד דורשת פנימיות ושמחה גם יחד, אלא שגם בשמחה עצמה מדגישה הפנימיות שבזה, שאז השמחה מחדירה תוך - תוכיותו של האדם עד שצפה ועולה גם לחוץ. ובאמת הרי בכל ענין של תרבות הסימן של תרבות אמתית הוא כשהיא פעולת בפנימיות, ולא כהעולם המעמידים את נקודת ההדגשה על החיצוניות, כמו עניני נימוס וכיו"ב. משא"כ בחסידות חב"ד שהנקודה התיכונה היא שיהי' המח שליט על הלב ומאחר שצריך להשליט בפנימיות ובשלימות הרי מוכרח שהשליטה תהי' ניכרת גם בחיצוניות.

בכבור ובברכה לחג שמח ולבשורות טובות בענינים הכלליים והפרטיים אשר הא בהא תליא.

ו'רצז
מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'קפב, ובהנסמן בהערות שם.

והדיוק שבזה: ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1307. ח"ח ע' 272.