Igrot Kodesh · Letter 6311 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

11 Sivan* 5718,

Brooklyn,

Shalom* u'vracha*,

I am responding to your letter from the eve of Shabbos*, in which you envision a visit to the country where you previously lived (note 1: In Russia). In a general manner, I have, until now, not accepted such proposals from those who were born in that country and who therefore found themselves, for some time, under their authority. However, based on the news I have received recently, in particular from those who have recently taken such initiatives and spent very short periods there, it seems that there is nothing to fear. It would therefore be good for you to meet the man who should have details about his brother's trip, taken during the past few weeks. If the information he gives you is satisfactory, you will take the precaution of presenting your project to three Jews who are your friends. Then, by the force of the public, you will make a positive decision, of a visible and tangible good, all the more so that, in this case, the mitzvah* is also a form of respect, as you yourself specify. Perhaps it would be good not to go there as a representative of a constituted group, whatever it may be. This could be an advantage for you (note 2: Due to the official status thus conferred), but one may ask what will result from it for those who are on the spot. It will not be the same if you travel as an individual. Of course, you must also ask your relatives who are there, in order to see how they view this trip.

I have written to you what follows many times, but I have not yet reached a hundred times, as our Sages* explain, and I will therefore repeat it once more. The manner in which you regard the matter of becoming engaged is painful and surprising. As I specified to someone who was in the same situation, this question can be envisaged in two ways:

A) If you consider that you can say yes or no, that in any case you can push back the deadline again and again, you will choose what suits you best.

B) If you think, on the other hand, that this must happen as quickly as possible, the only question that arises is how to make it happen quickly.

You will excuse me for thinking that, for the time being, you have opted for the first approach and your embarrassment stems from this. We have just lived through the festival of Shavuos*, time of the giving of our Torah*, of which it is said that it is "engraved upon the Tablets" and our Sages* teach: "Do not read Charut*, engraved, but Cheirus*, freedom." This will therefore be a freedom from all that obstructs (note 3: See Letter no. 6295). May Hashem* grant that you convey good news of all this, of a visible and tangible good. With my blessing to convey these good news,

ו'שיא

ב"ה, י"א סיון, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק, בו כותב הסברא לבקר במדינתו לפנים וכו'.

והנה בכלל מלפני זמן לא היו הצעות כאלו מתקבלים על דעתי בהנוגע להילודים במדינה ההיא, ז.א. מי שהי' איזה זמן נתינים שלהם, אבל לפי הידיעות שמתקבלות לאחרונה, וביחוד מאלו שעשו כנ"ל ובאים לשם לתקופה קצרה ביותר, לכאורה אין מקום לחשש, ולכן כדאי שיתראה עם מרו שי' שהוא יודע יותר פרטים מבקור אחיו שם בשבועות האחרונים, ובאם יהיו הידיעות בזה משביעות רצון, הנה ליתר שאת יציע הענין לפני שלשה מבנ"י מידידיו, ובכח הרבים יפסקו הענין לטוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט שגם מצוה כבוד בדבר כמו שכותב. ואולי כדאי יותר לנסוע לא בתור ב"כ מאיזה מפלגה שתהי', שאף שבהנוגע אליו זהו מעלה, אבל בהנוגע להנמצאים שם, צ"ע בזה, משא"כ כשנוסע כאיש פרטי. כן מובן שצריך לשאול את קרוביו שם באם נראה להם דבר הנסיעה בכלל.

אף שכבר כתבתי כו"כ פעמים אבל לא הגיע עדיין למספר המאה כדרז"ל, לכן שונה הנני עוה"פ, שמצער וגם מתמיה יחסו לענין שידוכין וכמ"ש בכגון דא לא', שגישה לכל הענין יכולה להיות בשני אופנים, א) שיש ברירה להן או ללאו, ועכ"פ לדחות לעוד זמן ועוד זמן, ובמילא בוחרים במה שנוח יותר, ב) שהדבר מוכרח להעשות ובהקדם, והבחירה היא רק בהנוגע באיזה אופן להגשים הדבר תיכף ממש. ואחרי בקשת סליחתו כנראה שהוחלט אצלו לע"ע האופן הראשון, ומזה באו כל ההסתבכות.

וכיון שז"ע באנו מחג השבועות זמן מתן תורתנו, עלי' נאמר חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות, חירות מכל ענינים המבלבלים, הנה יה"ר שיבשר טוב בטוב הנראה והנגלה בכל האמור.

בברכה לבשו"ט.