Igrot Kodesh · Letter 6313 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

11 Sivan* 5718,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem* and assumes a sacred mission, Rav Yehudah Zecharya Mordechai Leib Chaim (note 1: Rav Y. Z. M. L. Ch. Segal, of Tel Aviv. See, on his subject, Letter no. 6027),

Shalom* u'vracha*,

I thank you for the few lines you wrote to me, regarding the cornerstone-laying celebration of the Chabad* Yeshivah*, in Kfar Chabad*, where "Hashem* has ordained the blessing." This strengthens my hope that you will continue to do so in the future, so that this project succeeds. You will do so, as I wrote in my letter addressed to this celebration (note 2: This refers to Letter no. 6211), financially, physically, and morally, in conformity with what is explained therein.

To make reference to current events, what has just been said can be linked to the well-known saying of the Baal Shem Tov* (note 3: See the Sefer HaSichos* 5700, at page 115 and the Likkutei Sichos*, volume 1, page 260), which we heard from my father-in-law, the Rebbe*. It is taught, indeed, that "the Torah*, if it is not accompanied by work, disappears in the end" and the Baal Shem Tov* explains that the work is, in this case, an occupation. Thus, the Torah* can not be accompanied by work, by an occupation which is, in this case, love of one's fellow. Consequently, "every passage of the Torah* that does not lead to love of one's fellow does not belong to the Torah*" (note 4: Such is the saying of the Baal Shem Tov*). Certainly, it seems that the same teaching has already been clearly stated by the Sages* who say: "He who claims to have only the Torah* does not have even the Torah*" and you will consult the Likkutei Torah*, Parshas* Re'eh*, at page 23c. Good deeds are therefore necessary. For all that, the words of the Baal Shem Tov* underscore two points:

A) This must be so for every passage of the Torah*.

B) An "occupation" is necessary, which can be understood according to what is said, elsewhere, about a business. The one who runs it does not stay at home, waiting for people to come find him and ask if he has merchandise to sell. On the contrary, he leaves his place, "occupies himself," strives to sell this merchandise, to convince customers, by all possible means. This image is quite clear.

Regarding the subject of our discussion, love of one's fellow is a great principle of the Torah* and, if one makes it the fundamental rule, one will have no difficulty "occupying oneself" with what has just been said financially, physically, and even morally. Indeed, it involves (note 5: The building of a Yeshivah*) both Torah* and love of one's fellow. With my blessing to convey good news of all this as well as of the advancement of your community, from one stage to the others, in the Torah* and its mitzvos*,

ו'שיג

ב"ה, י"א סיון, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת

שמים

מו"ה יהודא זרחי' מרדכי ליב חיים שי'

שלום וברכה!

ו ת"ח על השורות שכותב אודות חגיגת הנחת אבן הפנה של ישיבת חב"ד בכפר חב"ד אשר שם צוה ה' את הברכה, והרי זה מחזק התקוה שמצדו יעשה בזה גם להבא ככל התלוי בו להצלחת הענין, וככתבי במכתבי לחגיגה הנ"ל בממונו בגופו ובנשמתו וכהביאור שם.

ומענינא דיומא יש לקשר האמור עם פתגם תורת בעש"ט הידוע ששמענוהו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, מלאכה כוונתה התעסקות, כל תורה שאין עמה מלאכה, התעסקות באהבת ישראל, יעדער שטיקל תורה שאינה מביאה לאהבת ישראל, איננה תורה. והנה לכאורה מרז"ל מפורש הוא, כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו (עיין לקו"ת ראה כג, ג), שצ"ל עם גמ"ח. אבל מודגשת בתורת הבעש"ט, שתי נקודות: א) שצ"ל הדבר אין יעדער שטיקל תורה, ב) שצריכה להיות התעסקות, וכמבואר במ"א בענין עסק, שאין זה שיושב בהיכלו ומחכה עד שיבוא מי אליו וישאלנו האם יש לו סחורה למכור אלא אדרבה יוצא ממקומו מתעסק ומשתדל ומחפש איפוא למכור סחורתו ומשדל את הקונה בכל מיני אופנים וכו' והנמשל מובן.

ובהנוגע בעניננו ע"י הכלל גדול בתורה דאהבת ישראל כשיניחוהו ליסוד מוסד לא יקשה כלל וכלל התעסקות בממונו בגופו ואפילו בנשמתו בענין האמור שהוא תורה ואהבת ישראל גם יחד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור וכן מהתקדמות קהלתו בתורה ומצותי' בהליכה מחיל אל חיל.

ו'שיג
מו"ה יהודא זרחי' מרדכי ליב חיים: סגל, תל אביב. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ו ו'כז, ובהנסמן בהערות שם.

במכתבי לחגיגה: לעיל ו'ריא.

פתגם: ראה ס' השיחות ת"ש ע' 115. לקו"ש ח"א ע' 260.