Igrot Kodesh · Letter 6366 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

5 Tammuz* 5718,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem*, of many accomplishments and good conduct, Rav Yisrael (note 1: Rav I. Grossman, of Jerusalem. See, on his subject, Letter no. 5268),

Shalom* u'vracha*,

I learned with pleasure, some time ago, that you have taken up your functions within the Yeshivah* Tomchei Temimim*, founded and directed by the Rebbe Rashab* and by his son, my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. Subsequently, I was particularly satisfied to have news of the impact you exercise on the students and I have just received your letter from the eve of Shabbos*. In conformity with your request, I will mention your name, at a propitious moment, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us, so that you have considerable success in all that concerns the Yeshivah*, its most central and profound objective being to form students worthy of bearing the title of Tamim* (note 2: A whole, integral person, a term designating the students or alumni of the Yeshivah*), with the team formed by the dean, the teachers, and the spiritual guides. You will consult tractate Arachin* 31a, which sets forth the interpretation that Rabbi Meir gives of this term (note 3: Used regarding a year, which is integral when it brings into alignment the solar and lunar cycles) and the commentary on the Mishnah*, as well as the Zohar*, volume 3, page 163b.

There is, on this subject, a discussion between Rabbi and the Sages*, at this reference in tractate Arachin*. For the former, according to the interpretation of most commentators, an "integral" year fills its own deficit, but not that of other years. In this sense, the solar year indeed has a quality, since it is always integral. The Sages*, on the other hand, show the value of the lunar year which, at times, is not only itself integral, but, moreover, completes the past years and makes them integral. Such is precisely the purpose of the second Adar*. This is the difference that can be made between the service of Hashem* of the righteous and that of those who attain Teshuvah*. Indeed, the Tanya* explains that the "intermediate" man and, a fortiori, the righteous man "has never committed a sin in his life, so that his path is sure." In contrast, the one who attains the highest Teshuvah* repairs the sins of his past and those he intentionally committed thereby become merits. In the words of our Sages*, "if one was accustomed to reading one page, he will read two," in the manner of a rope that has been cut and retied which, at the place of this knot, is double, as Iggeres HaTeshuvah*, of the Alter Rebbe*, explains at the end of chapter 9.

Such is the superiority of Chassidus* over Mussar*, in conformity with the image of the Baal Shem Tov* (note 4: See, on this subject, Letter no. 5554) according to which there are two means of protecting oneself from a thief. One can shout: "Thief!" and make him flee, which does not preclude, on his part, an eventual later return, or one can catch him until he can no longer, and no longer wants to, steal. The same difference exists between Mussar* and Chassidus*. In these days preceding the festival of liberation, 12 and 13 Tammuz*, liberation of the director of the Yeshivah*, my father-in-law, the Rebbe*, since the body follows the head, may Hashem* grant that each of us be liberated, within all of Israel, from all that impedes him. Each person will win an evident victory, as was the case thirty-one years ago (note 5: See Letter no. 6364). With breadth of spirit, one will strengthen oneself in all the domains for which the one whose joy we celebrate gave of himself and, above all, in the formation of students fearing Hashem*, studying His whole Torah*, revealed part and profound teaching, fulfilling His mitzvos* in the best manner. With my respects and my blessing of success in all that has just been said and to convey good news thereof,

ו'שסו

ב"ה, ה' תמוז, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים בעל

מדות וכו'

מו"ה ישראל שי'

שלום וברכה!

בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת"ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וביחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו, וז"ע נתקבל ג"כ מכתב כת"ר מעש"ק.

ובעת רצון צ מתאים להבקשה צ אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להצלחה מופלגה בכל עניני הישיבה, ובנקודה התיכונה והפנימית צ להעמיד תלמידים ראוים לשמם תמים [להעיר מערכין ל"א, א, תמימה רבי אומר כו' ובפה"מ. ומזהר חלק ג' קסג, ב]. ביחד עם סגל הר"מ והר"י והמשפיעים דישיבה קדושה זו.

וע"ד פלוגתא דרבי וחכמים בערכין (שם), שלרבי צ לרוב המפרשים צ תמימה הפי' משלימה החסרון דשנה זו, אבל אין משלימה החסרון דשנים אחרות, אבל מעלה בדבר שתמיד תמימה היא, שנת החמה. משא"כ לחכמים, הנה אף שלפעמים ימי' רק ימי שנת הלבנה, מעלה בענין שלפעמים לא רק עצמה תמימה, אלא שמשלימה ומתממת השנים שעברו, שהרי זהו ענין חדש העיבור.

ובעבודת השי"ת צ זהו החילוק שבין עבודת הצדיקים (וכמבואר בתניא אשר אפילו בינוני ועאכו"כ צדיק, לא עבר עבירה מימיו והולך תמיד לבטח דרכו) ועבודת בעלי תשובה (שכשהם במעלתם הרי הם משלימים גם החסרונות שמעבר, שזדונות נעשו להם כזכיות, ובלשון רז"ל הי' רגיל לקרות דף א' יקרא שני דפים כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל (יעוין אגה"ת לרבנו הזקן סוף פרק ט')]

והרי זוהי מעין מעלת תורת החסידות על תורת המוסר, וכידוע המשל מהבעש"ט אשר, שני אופנים בשמירה מגנב: ע"י קול צעקה "גנב בבית" ולהבריחו, ואז לאחרי זמן הרי חוזר ובא, או להתחזק ולתפסו עד שאין יכולת (או גם אין לו רצון) שוב לגנוב. וכזה הוא החילוק גם דתורת המוסר ותורת החסידות.

ובימים אלו שלפני ימי חג הגאולה, י"ב וי"ג תמוז, גאולת מנהל הישיבה כ"ק מו"ח אדמו"ר, והרי גופא בתר רישא אזיל, הנה יהי רצון שיגאל כאו"א מאתנו בתכ"י מכל הדברים המבלבלים, ובנצחון גלוי עליהם כמו שהי' בימים ההם לפני ל"א שנה, ומתוך הרחבת הדעת יגבירו חיילים בכל אותם הענינים עליהם מסר נפשו בעל השמחה, ולכל לראש צ בהעמדת תלמידים יראי ה' ולומדים תורתו תמימה (הנגלה והפנימית) ומקיימי מצותיו בהידור.

בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור ולבשו"ט בזה.

ו'שסו
מו"ה ישראל שי': גרוסמן, ירושלים. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ד ה'רסח.

המשל מהבעש"ט: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תקנד.