Igrot Kodesh · Letter 6414 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

22 Tammuz* 5718,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter, which was completed on 15 Tammuz*, in which you describe what happened to you while you held the position of Rav of a Jewish community. May Hashem* grant that the success you have enjoyed until now awaken in you forces still deeper, so that you may keep your position and instill in every member of your community the absolute truth, the Word of Hashem*, according to which all constitute "a nation of priests and a holy people." This means that during all twenty-four hours of the day — and not only during the prayer, the study of the Torah*, and the practice of the mitzvos* — a man, and it is said that "you are called men," assumes a sacred mission, that of a priest. He applies the principle: "In all your ways, know Him," as the Rambam* explains at length in his Yad HaChazakah* and in his Eight Chapters. The halachah* retains this principle in the Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, chapter 231. And it is certain that words emanating from the heart penetrate into the heart of the one who hears them. Now, the heart is "the king of all the limbs," which it directs and leads to act in accordance with its instructions. This is self-evident.

You tell me that all of this was obtained solely at the cost of struggles and dissension. Indeed, such is the way of our world, according to the expression of the Etz Chaim*, cited by the Tanya* at the end of chapter 6: "All the actions of this world are hard and evil. The wicked are strong therein." For all that, it is in this world that the Torah* was given, and it is said that "it is not in the heavens." And it is precisely in this way that those who received the Torah* provided an answer to the argument raised against them: "Do you have an evil inclination? Have you descended to Egypt?" For all that, the assurance has been given to us that truth, good, and holiness will be maintained and will obtain an evident victory. Indeed, the Holy One, blessed be He, wished to possess a dwelling here below. It is therefore quite clear that in any case, His Will will be accomplished, and everything depends only on the actions of man, who is His emissary. In the words of the Mishnah*: "I was created to serve my Creator," to build His dwelling in our world, a house adorned with beautiful furnishings. And the Tikkunei Zohar*, Tikkun* 6, at page 22b, explains: "A pleasant house: his heart. Pleasant furnishings: his limbs. A pleasant wife: his soul." It is in this way that everything can be revealed in the portion of the world entrusted to this man. You will also consult the Tanya*, chapter 37, emphasizing that this is the preparation and the beginning of the collective redemption of the entire world.

It follows from all of this that the conclusion of your letter, according to which your personal life does not satisfy you, does not at all correspond to what was said previously. Indeed, the purpose of man is to serve his Creator, to accomplish His Will. One who has the capacity to influence others must therefore make this his principal objective. Indeed, "you shall love your fellow as yourself" is a "great principle of the Torah*." Now, a mitzvah* draws another mitzvah* in its wake, in particular such an activity. For the Alter Rebbe* explains, at the beginning of the Torah Or*, that tzedakah* — since the act that vivifies the soul and body of the other is one — allows one to have "a brain and a heart a thousand times more refined." Thus, even if, as you write, the time you have for yourself is much more reduced than before, and you complain of this in your letter, your success will be multiplied a thousandfold. As the notes of the Tzemach Tzedek* emphasize, the figure of a thousand employed here is precise. It is by no means an exaggeration, which means that in one hour you will succeed in accomplishing what previously required a thousand hours.

You make reference to the study of the Torah* and, in this regard, I have already explained that in our era, it is particularly important to learn the laws necessary for daily life. Due to our many transgressions, one observes, in this matter, a frightening ignorance. And this is so in all circles, even the most elevated. You must understand what I mean. Likewise, one must study the Parshah* of the week, participate in the study of the Talmud* that is concluded each year in a group. All of this concerns every individual in particular. With my blessing to convey good news of all this, with true breadth of spirit,

ו'תיד

ב"ה, כ"ב תמוז, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה! במענה למכתבו שנגמר בט"ו תמוז, בו כותב ר"פ מאשר עבר עליו בעת כהונתו במשרת רב בק"ק בישראל...

ויהי רצון אשר ההצלחה שהאירה פני' אליו עד עתה תעורר בו כחות פנימים עוד יותר ומרץ גדול עוד יותר להמשיך בכהונתו בקדש להחדיר בכל חברי קהלתו האמת המוחלטה דבר השי"ת שהם ממלכת כהנים וגוי קדוש, שתוכנו שכל משך המעל"ע (לא רק בעת התפלה לימוד התורה וקיום המצוה), הרי האדם, אתם קרוים אדם, מכהנים בקדש, כי אם צריך להיות בכל דרכיך דעהו, וכמבואר בארוכה ברמב"ם בספרו יד החזקה, בשמונה פרקים להרמב"ם, והובא לפסק הלכה בשו"ע או"ח סי' רל"א, וחזקה לדברים היוצאים מן הלב שהם נכנסים אל הלב השומע, והלב הרי הוא מלך באברים ושולט עליהם ומשפיע עליהם להתנהג מתאים להוראותיו, וק"ל.

במ"ש אשר הנ"ל לא בא אלא ע"י מלחמה וחיכוכים וכו' - הרי כן הוא הסדר בעולמנו זה אשר כלשון הע"ח., הובא בתניא (סוף פרק ו') כל מעשה עוה"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו וכו' [ובכ"ז הנה דוקא בעולם זה נתנה התורה, כי לא בשמים היא, ובזה דוקא הוא שנצחה טענת מקבלי התורה (כלום) יצה"ר יש בכם, (כלום) למצרים ירדתם], אבל יחד עם זה הובטחנו אשר האמת הטוב והקדושה יעמוד ויצא בנצחון גלוי, כיון שהקב"ה נתאוה להיות לו דירה בתחתונים, הרי בודאי שיקוים רצונו ואין הדבר תלוי אלא בפעולות של האדם שהוא שלוחו של מקום, וכדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני, לקבוע הדירה לו ית' בעולמנו זה, דירה מקושטת בכלים נאים וכו' וע"ד המובא בתקו"ז תקון ו' (כ"ב, ב) דירה נאה, לבו. כלים נאים, אברים דילי', אשה נאה נשמתו. ועי"ז הרי נמשכים כל הענינים בחלק העולם השייך לאדם זה, ועיין ג"כ תניא פרק ל"ז איך שזהו הכנה וחלק גאולה הכללית של כל העולם כולו.

מכל הנ"ל מובן שהכתוב בסיום מכתבו, אשר חייו הפרטים אינם משביעים רצונו, וכו', שאין זה מתאים להאמור לעיל, כיון שתכלית האדם הוא לשמש את קונו ולמלאות רצונו, ומי שחונן בכח השפעה על הזולת ה"ז התפקיד העיקרי שלו, שהרי ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה, וכיון שמצוה גוררת מצוה, וביחוד בהעסקנות האמורה אומר רבנו הזקן (תורה אור בתחלתו) שע"י צדקה (והרי פעולתו היא צדקה המחי' הנפש והגוף גם יחד) נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ז.א. שאפילו אם כמו שכותב הזמן שישנו לרשותו נפחת לעמות מאז וכמו שמתאונן במכתבו על זה, הרי ההצלחה מתרבה אלף פעמים, וע"פ המבואר בהגהות הצ"צ, ה"ז אלף פעמים ממש ולא גוזמא קתני, ז.א. שבשעה אחת מצליח מה שלפני זה הי' זקוק לאלף שעות.

במ"ש אודות לימוד התורה, כבר מלתי אמורה אשר מוכרח ביותר בתקופתנו זו לימוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים, כי בעוה"ר חסר ידיעה בזה מבהיל, ובכל החוגים אפילו למעלה מעלה וד"ל, כן מוכרח לימוד פרשת השבוע והשתתפות בלימוד הש"ס הנגמר בכל שנה ע"י קבוצה שכל האמור הוא דבר השוה לכל נפש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך הרחבת הדעת אמיתית

ו'תיד
נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 334.