Igrot Kodesh · Letter 6418 — Shidduchim

By the grace of Hashem*,

25 Tammuz* 5718,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 21 Tammuz*, in which you ask a surprising question: are you obligated, for the reasons set forth in your letter, to sacrifice yourself for... (note 1: His wife, the members of his family not being of sound mind)? It is clear that an engagement and a marriage do not at all have as their purpose to sacrifice oneself, but quite the contrary, to build an eternal Jewish home. You will present the proposal about which you inform me to three of your friends who are on the spot. At least one of them will be a Rav, so that he may know the law of the Torah* concerning a presumption.

You conclude your letter by telling me that you are the descendant of great masters of the Chassidus* of Poland and Galicia. You cite several of them who were linked to the teaching of the Baal Shem Tov*, that of Chassidus*. I therefore have good hope that you have a fixed time for the study of this teaching. And you know the meaning of this expression. Indeed, this fixation must be not only in time but also and above all in the soul. And many of those who previously opposed the revelation and the spreading of this wisdom (note 2: That of the deep teaching of the Torah*) now recognize its necessity. You will consult, on this subject, in particular chapter 26 of Iggeres HaKodesh*, of the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and decisor of the hidden part of the Torah*, author of the Shulchan Aruch* and decisor of the revealed part of the Torah*, as well as the Kuntres Etz HaChaim*, of the grandson of his grandson, the Rebbe Rashab*. Of course, in this matter, the injunction of the Torah* also applies, according to which "one knows elevation in the domain of holiness."

It would be good to have your Tefillin* checked, and without making it a vow, you will adopt the three well-known studies, which concern the Chumash*, the Tehillim*, and the Tanya*. With my blessing to convey good news of all this,

ו'תיח

ב"ה, כ"ה תמוז, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה! במענה למכתבו מכ"א תמוז, בשאלה תמוה האם מחויב מפני הטעמים שכותב במכתבו, להביא א"ע קרבן בשביל וכו'.

הרי מובן ששידוך ונשואין אין זה כלל ענין של הבאת קרבן כ"א לתכלית בנין בישראל בנין עדי עד.

בהנוגע לההצעה אודותה כותב, עליו להציע הענין לפני שלשה מידידיו הנמצאים במקום, ומהם עכ"פ רב אחד, בכדי שידע הענין גם עפ"י דין בהנוגע לחזקה.

תקותי אשר כיון שמסיים במכתבו שנצר הוא מגדולי אדמור"י פולין וגאליציא, ואחדים מהם מונה גם בשמם המשתייכים לתורת הבעש"ט היא תורת החסידות, בודאי שיש לו קביעות עתים בלימוד תורה זו, וידוע פירוש הפנימי של קביעות עתים, שהיא לא רק בזמן אלא והוא העיקר קביעות עתים בנפש, ואפילו אלו שבתקופה שעברה הי' להם טענות שאי אפשר לגלות ולפרסם חכמה זו, הנה כבר כו"כ מהם מכירים בהכרח לימוד זה, ועיין בזה באגה"ק לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר

דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - סי' כ"ו ובקונטרס עץ חיים לנכד נכדו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ועוד ומובן שגם ע"ז קאי ציווי תוה"ק מעלין בקדש.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן אשר בלי נדר ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'תיח
בשביל: אשתו. שבני משפחתה אינם בני דיעה.