Igrot Kodesh · Letter 6420 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

27 Tammuz* 5718,

Brooklyn,

To Mrs. Shoshana (note 1: Mrs. S. Chen Zahavi, daughter of Rav Avraham Yehuda Chen, who passed away at the beginning of the year 5718. See Letter no. 5988),

Blessings and greetings,

After a long interruption, I have received your letter of 15 Tammuz*, concerning the inscription on the tombstone. You explain that there is a family story dating from the grandfather of the deceased (note 2: Rav Peretz Chen), but you do not tell me what was inscribed on the tomb of the father of the deceased (note 3: Rav David Tzvi Chen, the Radatz), son of this grandfather. Now, it is certain that the deceased took part in its composition, and if it conforms to the story, one can surely draw a lesson from it for the tomb of the deceased himself.

However, in my opinion, one should inscribe, regarding the father of the deceased, "the Rav and Chassid*," and specify: "He was one of the great Chassidim* of Rabbi Shmuel* and of Rabbi Shalom Dov Ber*, whose merit protects us." In this way, the names of the masters of Chabad*, heads of Israel, will be mentioned on this tombstone. This is self-evident. May Hashem* grant that henceforth my letters have a joyful content, of a complete joy. With my blessing to convey good news,

N.B.: You say nothing in your letter about your state of health and that of the members of your family. This surely means that all is well. Of course, the text of the tombstone must receive the assent of all the children of the deceased, may Hashem* grant them long life. But above all, they will reflect on the fact that this is, in its entirety, a stone on which a text is inscribed, whereas the children are, for their part, a living memorial, that their actions and their conduct, in daily life and not only on the anniversary of the passing, are the inscription on this living memorial. Its formulation depends on them and solely on them, for according to the statement of our Sages*: "The son is a limb of his father."

ו'תכ

ב"ה, כ"ז תמוז, תשי"ח
ברוקלין.
מרת שושנה תחי'

שלום וברכה! לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבה מט"ו תמוז, ותוכנו אודות כתבת המצבה, ומבארת אשר ישנו בזה ספור אבות מסבא של הנפטר, אבל אינה מזכירה נוסח הכתבת על מצבת אבי הנפטר בנו של הסבא, שמובן שבטח הנפטר לקח חלק בעריכתה, ואם נעשתה ע"פ הספור - ה"ז הוראה למצבת הנפטר ג"כ. אלא שיש להוסיף, לדעתי, בתוארו של אבי הנפטר "הרה"ח", וכן "הי' מגדולי חסידי אדמו"ר מוה"ר שמואל ואדמו"ר מוה"ר שלום דובער, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", וכוונתי בכדי שיזכר שמם של נשיאי חב"ד נשיאי ישראל במצבה זו, וק"ל.

ויהי רצון שיהיו מכתבי' מכאן ולהבא אך בענינים של שמחה, שמחה שלימה.

בברכה לבשו"ט.

נ.ב.

אינה מזכירה במכתבה ע"ד עניני בריאות שלה ושל ב"ב שי' - ובטח זהו סימן אשר הדברים בסדר.

מובן שנוסח הכתובת - צ"ל דוקא בהסכמתם של יו"ח שליט"א של הנפטר.

ובטח - והוא העיקר - שיתבוננו בענין המצבה, שזוהי מצבת אבן והכתובת חרותה על אבן, אבל יו"ח הנפטר - ה"ה מצבה חי', ופעולותיהם והנהגתם בחיי היום יומים (לא רק ביום היארצייט וכיו"ב) - ה"ה כתובת החי' שעל מצבה החי', ובידם, ורק בידם, תלוי הנוסח שלה. ובסגנון חכמינו ז"ל - ברא כרעא דאבוה.

ו'תכ
מרת שושנה: חן-זהבי, בתו של הרב אברהם יהודה חן, שנפטר בתחלת השנה. ראה לעיל חט"ז אגרת ה'תתקפח.

הסבא של הנפטר: הגה"ח הרב פרץ חן.

אבי הנפטר: הגה"ח הרב דוד צבי (הרד"ץ) חן.