Igrot Kodesh · Letter 6436 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

5 Menachem Av* 5718,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I have read, with astonishment, the letter you addressed to that person, in which you tell him that I bear a grudge against you — which, Heaven forbid, is not the case. It is clear that your suspicion is without foundation. As I have written to several people, I do not see what purpose rancor serves. Sometimes, undesirable behavior can cause pain. One does not make use of the blessing and the success that Hashem* grants and one's heart aches seeing all that could be better than the current situation, when one does not benefit from the divine blessing for trivial reasons. But one must know that rancor is totally excluded, and a fortiori what exceeds rancor. I can understand, on the other hand, the pain to which I was alluding, but this does not mean that you should find in my letter what was not there, or think that you did not receive a response because of this, when, in general, it is so due to my many activities.

What I meant to say is this. It seems to me that I have already written to you once to emphasize the necessity that your wife wear a sheitel*. It seems to me that I have already told you, in an allusive manner, that a situation does not change and does not improve when one acts as if one does not see it, for all secrets are revealed before Hashem*. And one can understand the pain that this inspires by considering the holy Zohar*, volume 3, page 126a, cited by the later Sages* in the commentary of the Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, which says: "A woman must have her head covered even when she is at home." It must therefore, a fortiori, be so outside. The Zohar* continues: "If she acts thus, her children will receive importance and all blessings, upper and lower, when she prays for children and grandchildren." You will consult this text with attention.

I would like to emphasize once again that there is not, on my part, the slightest rancor, but only distress and pain, which are amplified when one thinks of the so-called sacrifice that this practice demands, compared to what one loses by doing without it, especially if one takes into account the place where you find yourself now. There, such good conduct can have a positive influence on many Jewish families, who will imitate you and experience elevation, from one stage to the next.

May Hashem* grant that each one of us finally observe that He grants blessing and success, material and spiritual, and that one forge the receptacles enabling one to integrate this blessing and to make full use of it. We have just lived through the month of deliverance — that of Tammuz* — which saw the liberation of our master and head. It is said that "the body follows the head." May each one of us, within all of Israel, therefore be liberated from all that constitutes an obstacle, so that one may serve Hashem* with joy and inspiration. With my blessing to convey good news of all this,

ב״ה ,ה׳ מנ״א ,תשי״ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

בתמהון קראתי במכתבו ל . . .שי׳ כאילו שיש ח״ו עליו קפידא וכו׳.

ומובן שאין לזה כל יסוד ,וככתוב לאחדים שבכלל אין אני רואה

תועלת מקפידא ,יכול להיות שלפעמים יש צער מהנהגה בלתי רצוי׳ ,או

מזה שאין מנצלים את הברכה והצלחה שהשי״ת נותן ,וכואב הלב

שהענינים יכולים להיות טובים יותר מאשר הינם ,ובשל דברים של מה-

בכך אין מנצלים את ברכות השי״ת.

מזה מובן שקפידא ענין הפכי לגמרי ועאכו״כ יותר מקפידא ,אך יש

מקום בענינו לצער זה האמור לעיל ,אך אין לכך כל שייכות ,להכניס

במכתבי מה שלא כתוב ,או שבשל כך מתעכב המענה )שלכל היותר הרי

זה בשל טרדות רבות(.

וכוונתי בזה ,מה שנדמה לי כבר כתבתי לו ,ענין הפאה בביתו ,וכפי

שכמדומני כבר רמזתי לו ,שהדבר אינו משתנה ובודאי אינו נהי׳ מתוקן,

על ידי זה שמעלימים עין ממנו ,והשי״ת לפניו נגלו כל תעלומות .והצער

בקשר לזה מובן ,על-פי הזהר הקדוש)מובא באחרונים שו״ע או״ח( חלק

ג׳ קכ״ו ע״א ,בעיא איתתא לאיתכסא בזיוותא דביתא )מזה מובן עד

כמה עוד יותר מבחוץ לבית( ואי עבדת כן . . .בנהא יסתלקן בחשיבו כו׳

מתברך בכולא בברכאן דלעילא בברכאן דלתתא בעותרא בבנין בבני בנין,

עיי״ש היטב.

רצוני להדגיש שוב ,שאין כאן מינה ומקצתה של ענין של קפידא,

אלא צער וכאב ,המתגברים כשמתבוננים באותה ׳כאילו׳ ״מסירות נפש״

כביכול שהנהגה הרצוי׳ דורשת מול ההפסד ,ועוד יותר כשלוקחים

בחשבון את המקום בו נמצאים כעת ,שהנהגה טובה כזו יכולה להשפיע

על משפחות יהודיות רבות ,שהם יתחילו לחקות וילכו מחיל אל חיל.

ויהי רצון שסוף כל סוף כל אחד מאיתנו יראה כיצד הקב״ה משפיע

ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות ,ויעשה את הכלים הנחוצים לקבל

ולנצל את הברכה במלוא היקפה.

ובבואנו מחודש הגאולה חודש תמוז גאולת רבנו נשיאנו וגופא בתר

רישא אזיל ,יגאל כל אחד ואחד מאתנו בתוך כלל ישראל מכל ענינים

המבלבלים ויוכלו לעבוד השי״ת בשמחה ובטוב לבב.

בברכה לבשורות טובות בכהנ״ל.

בעיא . .בניו :צריכה אשה להתכסות בזויות ביתה ]כלומר אפילו במקום צנוע[,

ואם עשתה כך . . .בני׳ יתעלו ויהיו חשובים יותר כר ]ובעלה[ מתברך בכל הברכות,

בברכות והשגות קדושות מלמעלה ובברכות גשמיות בכל צרכי הגוף שלמטה,

בעשירות בבנים ובבני בנים )פירוש ׳מתוק מדבש׳(.