Igrot Kodesh · Letter 6442 — Chinuch

By the grace of Hashem*,

6 Menachem Av* 5718,

Brooklyn,

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of Rosh Chodesh* Menachem*, written in the name of the association of religious young women, in which you ask me whether you should go to the villages where religious education is insufficient, in order to occupy a teaching position in a religious school, or whether it is preferable that you remain in your location, in the large cities, where religious education already exists. You conclude by saying that the religious atmosphere of the villages will surely have a positive effect on you. Now, in our Holy Land, may it be restored and rebuilt by our righteous Moshiach*, it is quite evident that the activity of teaching is a fundamental Mitzvah* of great elevation. Whoever possesses an aptitude in this matter must therefore devote his time and energy to it.

But it is equally clear that the teacher must be a pedagogue, someone who exercises influence, and not himself a student still receiving that influence, for then the negative consequences, the harm that could result from this, Heaven forbid, would be difficult to evaluate. Now, a person is not objective regarding himself and therefore cannot evaluate his own situation, whether he will withstand the test in the place where he comes to dispense education, without straying from the path of our Torah*, Torah* of life, but rather exercising a positive influence on those around him. Each one must therefore ascertain what is truly the case from those who know his personality and character traits, who also know the place and environment in question. They will indicate to him what should be done.

It follows from all this that within a group of people whose "opinions diverge," according to the expression of our Sages*, it is quite clear that one cannot make a single decision for all. In this case, each one has a specific situation and must be considered as such in this matter. In the holy city of Jerusalem, you will certainly be able to find several persons animated by a sincere fear of Hashem*, having knowledge of the principles of education and of human character. Each one of you, individually, will seek counsel from these persons. In accordance with your request, this response is addressed to you ahead of the queue, given the urgency. Please tell me what resulted from this. May Hashem*, Who extends His Providence to all, guide each one of you on the path that will truly be good for her. With my blessing to convey good news,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ו'תמב

ב"ה, ו' מנ"א, תשי"ח
ברוקלין.

ברכה ושלום! במענה למכתבה מר"ח מנחם, בשם חבורת בחורות דתיות, ותוכנו, האם עליהן לצאת לישוב שאין ההוראה הדתית בו מספיקה, וללמד שם בביה"ס הדתי, או להשאר במקומותיהן שהן בערים, שיש שם בין כה וכה, חינוך דתי. ומסיימת, שסבורות שתהי' בישוב האמור אוירה דתית שתשפיע לטובה עליהן.

והנה מובן, וגם פשוט בהנוגע לאה"ק תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, שההתעסקות בחינוך על טהרת הקדש מצוה רבה ונשאה היא, וכל אלו שחוננו בכשרון מתאים להתעסקות זו, עליהם להקדיש זמנן ומרצן לזה.

אבל מובן גם כן, שהמחנך צריך להיות מחנך ומשפיע, ולא מושפע ומחונך, כי אז הרי אין לשער התוצאות והקלקול האפשרים ח"ו.

וכיון שאדם קרוב אצל עצמו, אין להאדם להעמיד על עצמו בחשבון והערכת נפשו הוא, האם יעמוד בנסיון בהמקום אליו יבוא לחנך, שלא לצאת מקו תורתנו תורת חיים, ואדרבה להשפיע על הסביבה.

ועל האדם לבאר הענין לפרטיו לפני אלו שמכירים אותו ותכונת נפשו ויודעים גם כן אופי המקום והסביבה אודותה דנים, והם יורוהו איך להחליט.

המורם מהאמור, שודאי אשר בחבורה של בני אדם, שכמאמר רז"ל אין דיעותיהם שוות, אין מקום להחלטה אחידה לכל חברי החבורה, כי כל אחת ואחת מהן הוא ענין לדון בפני עצמו בהתאם להאמור. ובודאי אשר בעיה"ק ירושלים ת"ו יוכלו למצוא כו"כ מיראי ה' באמת היודעים פרק בחינוך ובתכונת נפש בני אדם ותתייעצנה עמהם כל אחת ואחת מהן בהנוגע אלי'.

כבקשתה נשלח המכתב מבלי לחכות על התור לדחיפות הענין ובטח תודיע מהתוצאות בהאמור. ויהי רצון אשר השי"ת המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחה אותן כל אחת ואחת מהן בדרך הטובה לפני' באמת.

בברכה לבשו"ט,

29בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר30