Igrot Kodesh · Letter 6444 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

7 Menachem Av* 5718,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav Chaim Zusya (note 1: Rav C. Z. Wilimovski, of Tel Aviv. See, on his subject, Letter no. 6066),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of Rosh Chodesh* Menachem*, with the request for a blessing that it contained, which will be read, at a propitious moment, at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe*, whose merit protects us. You tell me that you have undertaken various projects, but that, for the present, the results have not been satisfactory. The explanation for this situation can, nevertheless, be found in your own words. You have undertaken several projects at once, which surely means that you have not fully invested yourself in any of them.

Certainly, in the era when all was well, each person was content with a single material occupation and a single moral one. It is therefore quite clear that when all is not well, in this period of the heel of Moshiach* (note 2: The unusual events heralding his coming), as our Sages* explain, there is no reason to reduce an activity, whether spiritual or material. Nevertheless, it is clear that a single activity must be essential, just as our Sages* would ask: "Which Mitzvah* did your father observe most scrupulously?" You too must assume only one activity "most scrupulously" and handle the others in a routine manner, or even less than that — meaning, invite and encourage others to take charge of them by involving themselves personally. Then, from time to time, you will ask them to redouble their ardor and to do so several times, "even a hundred times," according to the expression of our Sages*, without for all that forgetting what will remain the essential activity. If, at least from now on, you adopt such an organization, it is certain that you will know success not only in your essential activity, but also in those for which you merely encourage others, request, or initiate. May Hashem* grant that it be so very soon. With my blessing to convey good news,

M. Schneerson,

P.S.: It is clear that, in the current situation, several projects have already been undertaken, for which people count on you. What has just been said does not therefore mean that you should suddenly abandon everything except one or two projects. If that were the case, one could fear that all the rest would disappear as well, since people have been accustomed to seeing you assume the responsibility. You will therefore attract, to these projects, one or two competent persons, and then you will explain to them that they must take responsibility, their essential activity consisting of conducting business through this project. Thus, one can hope that in a period that will not be long, you will find devoted leaders in several of these domains, in the manner in which you yourself have done until now, as I have said.

ו'תמד

ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ח
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה חיים זוסיא שי'

שלום וברכה! במענה למכתבו מר"ח מנחם עם הפ"נ המוסגר בו שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בו מתאר איך שעסק בכו"כ ענינים ולע"ע אין התוצאות משביעות רצונו וכו'.

והתירוץ הוא בדברי עצמו, שעסק בכו"כ ענינים ובמילא מובן שאת"ל לא עסק מספיק אפילו באחד מהם, ובשנים כתקונם הרי די הי' לכל אחד עסק אחד בענינים גשמים ועד"ז בענינים רוחנים, ומובן וגם פשוט - שבתקופת שנים שאינן כתקונן בעקבתא דמשיחא וכדברי רז"ל בזה, מוכרח שאין לצמצם פעולה בא' ברוחניות ועד"ז גם בנוגע פרנסה גשמית, אבל ביחד עם זה מובן שצריך להתעסק בעיקר בענין אחד וע"ד מרז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי, שבעסק זה יתעסק טפי, ובשאר עסקנותו יתעסק ע"ד הרגיל או עוד פחות מזה [כוונתי רק לעורר ולעודד אחרים, שהם יתעסקו בזה כעין מקצוע שלהם, ומזמן לזמן לדרוש מאתם להוסיף אומץ בעבודתם, ולדרוש כ"פ ובסגנון חז"ל עד מאה פעמים, אבל לא לשכוח על עיקר עסקו]. ואם, עכ"פ מכאן ולהבא, יסתדר באופן האמור, בטח יראה הצלחה לא רק בעיקר העסק, אלא גם באותן הענינים שבהם הוא רק מעורר דורש ומתחיל. ויהי רצון שיהי' זה בקרוב.

בברכה לבשו"ט,

מ. שניאורסאהן
נ.ב.

מובן שכיון שעתה המצב שהתחיל בכמה ענינים, ובמילא סומכין עליו, הרי אין כוונת האמור לעיל - שיזניח תיכף כל הענינים מלבד ענין אחד או שנים, שאז חשש גדול שיתבטלו שאר הענינים, כיון שעד עתה הורגלו שהוא הנושאם בעול. אלא שימשיך (אריינציהען) בכל ענין וענין משאר הענינים - אחד או שנים המתאימים לזה, וירעים עליהם שמוכרח הדבר שיקחו זה על שכמם, כיון שמחסר הוא מעסקנותו העיקרית על ידי העסקנות גם בענין פלוני. ויש לקוות שבמשך הזמן לא ארוך - ימצא עסקנים מסורים לכמה מאותם השטחים, ובאופן שבהם עשה עד עתה, וכנ"ל.

ו'תמד
מו"ה חיים זוסיא: ווילימובסקי, תל אביב. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'סו, ובהנסמן בהערות שם.