Igrot Kodesh · Letter 6453 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

14 Menachem Av* 5718,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 11 Menachem Av*, in which you inform me of your state of health. You tell me that the physician, a professor, advises you to go to the seaside for some time. This is wise, for "the Torah* has granted the physician permission to heal." Of course, one must do so with joy and inspiration, all the more so since it is said: "Hashem* prepares the steps of man." It is therefore the Providence of Hashem* that guides men, as my father-in-law, the Rebbe*, explains (note 1: See, on this subject, Letters no. 3934 and 6483). However, it is necessary that "He approve his way" — that man assume his mission of his own free will, that is, as Chassidus* explains, with the deep dimension of the will. Indeed, who knows? There is every reason to think that in the place to which you will go, you will be able to rectify something in the domain of Judaism in general, and of the spreading of the wellsprings (note 2: Of Chassidus*) in particular. But, once again, all of this must be accomplished with joy and inspiration. In this way, you will simultaneously strengthen your physical health and the success of your mission in that place.

It is surely unnecessary to repeat to you once again that you will assume this mission while following the prescriptions of the physician — that is, without harming your physical health in any way whatsoever, in the most literal sense. These two points (note 3: The preservation of health and the spreading of Jewish values) are a Mitzvah*, since "having a healthy body is among the ways of Hashem*" (note 4: In the terms of the Rambam*). No doubt you will be able to carry them out jointly and, moreover, one Mitzvah* draws another. As you have asked me, the present letter is sent to you ahead of the queue. With my blessing to convey good news of all this,

ו'תנג

ב"ה, י"ד מנ"א, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה! במענה למכתבו מי"א מנ"א, בו כותב אודות מצב בריאותו ועצת הרופא הפרופסר לנסוע למשך איזה זמן על חוף הים וכו'.

ונכון הדבר, והרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ומובן שצריך לעשות זה בשמחה ובטוב לבב ובפרט ע"פ מ"ש מה' מצעדי גבר כוננו (וכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר השגחה העליונה מוליכה את האדם, אלא שצ"ל) ודרכו יחפץ, שהוא יעשה שליחותו שם בחפץ, וכמבואר בדא"ח שחפץ הוא פנימיות הרצון, והרי אין אתנו יודע עד מה, ובודאי במקום שם נוסע יוכל לתקן בעניני יהדות בכלל ובהפצת המעינות ביחוד, אבל מובן כנ"ל שצריך להעשות הדבר בשמחה ובטוב לבב שעי"ז יתוסף גם בבריאות הגוף ותתוסף ההצלחה בשליחותו במקום.

ובודאי למותר להדגיש, עוד הפעם ששליחותו צריכה להעשות ביחד עם שמירת הוראת הרופא, ז.א. מבלי לנגוע בבריאות הגוף כפשוטו כלל וכלל, וכיון ששני הענינים מצוה הם (שהרי היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא) בודאי שיכול לעשות שניהם גם יחד ואדרבה מצוה גוררת מצוה.

כבקשתו נשלח המענה מבלי לחכות על התור.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'תנג
וכביאור: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקלד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תפג.