Igrot Kodesh · Letter 6472 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

5 Elul* 5718,

Brooklyn, New York,

To Mr. Eliezer Steinman (note 1: See, on his subject, Letter no. 6009),

Greetings and blessings,

I have received, in these days, your book: "Leaves of the Tree of Life" and I thank you for it. Of course, as a mark of friendship, I leafed through it, all the more so since one observes an author much more clearly through the passages that seem not to have a deep connection, not to be perfectly structured, than in methodical works, constructed with a single aim pursued from beginning to end. In accordance with the teaching of my father-in-law, the Rebbe*, based on a saying of the Tzemach Tzedek* who comments on the statement of our Sages* according to which: "we are workers of the day," our objective is to multiply the light in the world. And this applies to each of the Jewish souls, as long as they are found in bodies, here below.

I therefore permit myself to formulate a remark on what you write, on page 310 of your book: "We are here the pioneers of the people of Israel, the place of the history of our nation, of its sufferings for its land and for its Hashem*. Every stirring of our past calls into question the apple of our eye." You exercise an influence on various circles and I am therefore surprised that you do not adopt a more radical position in the face of all the events that condition daily life in our Holy Land and intervene in the deep conduct of Jews — that is, in the life of their soul, of their divine soul. To our misfortune, these events are not diminishing and the danger is all the greater since prestige is involved, on account of which one does not compromise (note 2: Literally, "one lets himself be killed rather than transgress"). If one took into account those few lines about the Hashem* of Israel and the past of Israel, it is clear that several events would not occur, were there not a desire to vanquish which, like every other manifestation of the evil inclination, makes man lose his head and is not content merely to distance him from the Creator. At present, no one can shut himself within his four cubits and proclaim that he is not concerned by what happens outside of them, having only elevated preoccupations, well beyond the materiality of this world. How much more is this so for someone who is widely heard and who therefore has the power to protest.

Perhaps you have already expressed your opinion regarding such events, but such words have not reached us here. If this is indeed the case, it means that this reaction was not sufficient. Indeed, the echo of other positions has indeed reached and continues to reach us here, in a loud manner. Consequently, a declaration defending the pain of the Divine Presence in Israel, like the one you express in your book, should have been made known in a more effective manner. We have just entered the month of Elul* and it is then customary to say, twice a day: "Hashem* is my Light and my Salvation" (note 3: Psalm 27). Now, a verse cannot be separated from its simple meaning. In this world, where "the actions are difficult and evil, where the wicked prosper," according to the terms of the Tanya*, at the end of chapter 6, Hashem* is indeed "my Light and my Salvation," so that: "of whom shall I be afraid?" May Hashem* grant that the light pierce the darkness and that it increase, from day to day, until: "the night will illuminate like the day." With my respects and my blessing to be inscribed and sealed for a good year.

Under separate cover, what has just been published here has been sent to you, through the youth of the Chabad* association. I hope that it will interest you.

ו'תעב

ב"ה, ה' אלול, ה'תשח"י
ברוקלין, נ.י.
מר אליעזר שי' שטיינמן

שלום וברכה!

ימים אלו נתקבל ספרו "עלים מעץ החיים", ות"ח עבורו. מובן שלחביבותא דמלתא עברתי בין דפיו, ובפרט שדוקא ענינים שלכאורה אין בהם קישור פנימי ואינם מסודרים כל צרכם יש לראות באספקלריא יותר בהירה את הכותב מאשר משתקף הוא בספרים משוכללים הכתובים למטרה אחידה שמאחדת את הספר מראשו לסופו.

מתאים להוראת כ"ק מו"Jח אדמו"ר, מיסודת על פתגם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בפירוש סגנון חכמינו ז"ל אנן פעלי דיממא אנן, שפעולתנו להרבות אור בעולם, בעולמנו זה, והרי זוהי הוראה לכל אחד ואחד מנשמות בני ישראל כשהן בגופים בעולמנו זה, ארשה לעצמי לעוררו, מיוסד על מה שכותב בספרו הנ"ל ע' 3: "אנו כאן החלוץ של עם ישראל... כותרת דברי ימי עמנו, תמצית סבלותיו על ארצו ואלקיו, שכל זעזוע בעברנו...

פוגע בבבת עינינו", ומתאים לההשפעה שיש לו בחוגים שונים, הנה לפלא בעיני מדוע אינו לוקח עמדה תקיפה לכל אותן התופעות המשפיעות על החיים היום-יומיים בארצנו הק' בשטח החיים הפנימיים של בני ישראל, זאת אומרת, חיי הנשמה, נשמה האלקית, שלצערנו תופעות אלו אינן פוחתות והולכות; והסכנה מתרבה על ידי זה שמכניסים הענינים לגדר של פרסטיג'ה, שלכן יהרג ואל יעבור. והרי מתאים לשורות האמורות בהנוגע לאלקי ישראל ועברו של עם ישראל, בודאי שכמה תופעות לא היו באות לפועל לולא יצר הנצחנות, שככל היצרים מעביר הוא את האדם אפילו על דעתו ולא רק על דעת קונו. והלא אין עתה הזמן שמי שהוא יוכל להסתגר בד' אמות שלו ולומר שכל מה שנעשה בחוץ אינו מענינו כיון שהוא עוסק בדברים נעלים למעלה מעשרה טפחים דעולמנו זה, ובפרט זה שרבים נשמעים לקולו ומי שיש בידו למחות וכו'.

אפשר שהביע כ' השקפתו על תופעות האמורות אלא שלא הגיעה השמועה עד"ז לכאן, ואפילו אם כן הוא, הרי זוהי הוכחה שתגובה זו אינה מספקת, כיון שהד של כמה תגובות הגיע ומגיע לכאן ובחצוצרות וקול תרועה, שלכן ברור שתגובת הגנה על צערה של השכינה היהודית, כמו שמזכיר בספרו שם, בודאי צריכה היתה להגיע, ובאופן פעיל יותר.

ועתה שנכנסנו לחודש אלול, כשנוהגים לומר פעמים בכל יום ה' אורי וישעי, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, אורי וישעי בעולם הזה אף שמעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו (תניא ספ"ו), ואורי וישעי באופן אשר לא אפחד, יהי רצון שיבקע האור את החושך שבעולם וידחה אותו, והרי אפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, ומיום ליום יתרבה עד אשר לילה כיום יאיר.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה.

בחבילה בפ"ע נשלח לו מהמופיע כאן על ידי צעירי אגודת חב"ד, שתקותי שימצא ענין בזה.

ו'תעב
חלקה נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 275 חלקה בחט"ז ע' 550 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מר... שטיינמן: אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ז ו'ט, ובהנסמן בהערות שם.