Igrot Kodesh · Letter 6475 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

15 Elul* 5718,

Brooklyn, New York,

Greetings and blessings,

I am responding to what is mentioned at the beginning of your letter. You tell me that you are not animated by a sincere faith and that, because of this, you are afflicted by dejection. On this subject, I heard a story from my father-in-law, the Rebbe*, according to which a Chassid* complained before the Tzemach Tzedek* because he had doubts about his faith. The Tzemach Tzedek* answered him: "What does it matter?" The Chassid* protested: "What do you mean, what does it matter? But..." The Tzemach Tzedek* then said to him: "Do you not see that you have faith?" This story, like all those relating to the righteous, delivers several teachings. Regarding the subject of our discussion, being dejected by the fact of not having a sincere faith is itself the proof that it is present, in the depth of your soul. Nevertheless, a certain element obscures it or, according to the terminology of Chassidus*, creates a break between the deep and the outer dimensions. The awareness of such a state should enable one to remove and eliminate this break. On the other hand, it is quite clear that you will not succeed, through dejection — which reduces enthusiasm for action — in making it disappear, nor even in reducing it. On the contrary.

May Hashem* grant that what I wrote in my previous letter be fulfilled in you — that you serve Hashem* with joy and inspiration. In fact, all of this does not prevent you from thinking about the negative aspects, as the Tanya* observes, but it is a pity to lose time that you could devote to what emanates from the right side, while you waste it asking yourself whether the left side is asleep and not functioning. With my blessing to convey good news, to be inscribed and sealed for a good year,

ו'תעה

ב"ה, ט"ו אלול, תשח"י
ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

ו ואחרון עיקר, במענה על הבא ראשונה במכתבו, שכשאין אמונה כנה בלב כו' ולזה שרוי בדכאון כו'.

שמעתי סיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שפעם התאונן חסיד לפני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק על שנופלים לו ספיקות באמונה, ושאל אותו הצמח צדק: מה איכפת לך? וענה החסדי בהתרגשות הכי גדולה, וכי מה זו שאלה מה איכפת לי, הרי כו' וכו'. ואז אמר לו הצמח צדק: הרי זה גופא ההוכחה על מצבך שמאמין אתה וכו'.

וככל סיפורי צדיקים גם מסיפור זה יש ללמוד כמה דברים. ובהנוגע לנידון דידן, הדאגה על חוסר אמונה כנה, הרי זה גופא הוכחה שישנה בפנימיות הנפש, אלא שמה שהוא מכסה עלי', או בסגנון לשון החסידות, מפסיק בין הפנימיות והחיצוניות.

וכשיודעים שזהו המצב, הרי ידיעה והכרה זו מכוונת את העבודה להסרת ההפסק וביטולו. אבל פשיטא שלא על ידי דכאון המביא לחלישות מרץ פעולות צ יוסר ההפסק והמחיצה ואפילו לא תתמעט, ואדרבה.

ויהי רצון שיקוים בו מה שכתבתי במכתבי הקודם, שיעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב, ובפרט שאפילו לדידי' אין זה מונע מהתבוננות בצדדים השליליים, כמבואר בתניא, אלא שחבל על הזמן שאפשר לנצלו בענינים שמצד ימין לבלות אותו בטיפול בצד שמאל באם הוא בבחינת שינה ואינו פועל.

בברכה לבשורות טובות ולכתיבה וחתימה טובה.

ו'תעה
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 558.