Igrot Kodesh · Letter 6484 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

19 Elul* 5718,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 11 Elul*, month of mercy, in which you express your desire to transfer the body of your father, may he rest in peace, to our Holy Land, may it be restored and rebuilt. Indeed, he was buried on that condition and he is in a coffin designed for this transfer. However, several members of the family think that such an initiative is not advisable at all, because they will no longer be able to visit his grave on the anniversary of his passing. In general, such questions must be submitted to a Rav who rules on Halachah*, who is on location and will be able to hear the arguments of both sides. You will therefore conform to his opinion. But, of course, it must be pointed out to him that this condition was established at the time of the burial and, a point that is even more important, that his body was placed in a coffin designed for this transfer, which means that a change was then introduced which, very likely, delays decomposition. All of this will therefore pose a problem if the transfer is not carried out. Likewise, I must say that objections like those of these family members are frequently raised when deceased are transferred to the Holy Land. Indeed, these people remain where they were before, which leads them to question the transfer.

You conclude your letter by saying that you work in an accounting firm. Now, you wish to teach children, and it is clear that it is not enough to want it, because the final decision also depends on other people. When what the student receives is insufficient, it does not matter what the teacher's intention was. The positive aspect of teaching is, of course, what matters, as our Sages* say in the Sifri*, on the verse Tetzei* 24:19, emphasizing that one who loses a coin, which is then found by a poor person, has indeed fulfilled the Mitzvah* of Tzedakah*. Now, in general, one who loses a coin laments this loss. You well understand the teaching that can be drawn from this.

You tell me that you still lack much knowledge. Nevertheless, every person lacks it, including one who has reached the summit of knowledge, for as the commentators express it, for example the Ikkarim*, chapter 2, paragraph 30: "The summit of knowledge is not to know." One can concretely observe that this is so not only regarding the knowledge of Hashem* and everything connected to it, but also regarding the secular sciences. Precisely in our times, it is known that the domain which is not known is greater than that which is known. In any event, it would be good, in your place of work, to organize a group to which you would give a sacred teaching. Of course, study will lead to action, as it is said: "to fear Hashem* and to observe His Mitzvos* is the entire purpose of man." With my blessing to convey good news, that you be inscribed and sealed for a good year, as well as all the members of your family, to whom Hashem* will grant long life,

ו'תפד

ב"ה, י"ט אלול, תשי"ח
ברוקלין.

שלום וברכה! במענה למכתבו מי"א לחדש אלול הוא חדש הרחמים, בו כותב אודות הרצון להעביר הארון דאביו ע"ה לאה"ק ת"ו, והקבורה היתה על תנאי זה, עד שמונח ג"כ בארון המיוחד להעברה, אבל ישנם כמה מבני המשפחה האומרים שזה מאד לא נכון, שהרי לא תהי' האפשרית לבני המשפחה לבקר על קברו ביום היארצייט, וכיו"ב.

והנה בכלל שאלות כאלו שייכות לרב מורה הוראה במקום שישמע הטענות משני הצדדים, ולכן יעשו כנ"ל, אלא שמובן שצריך להדגיש שהתנו בעת הקבורה כהאמור, ומה שנוגע עוד יותר שמונח בארון המיוחד להעברה, ז.א. שינוי בקבורה, שקרוב לודאי מעכב העכול וכו', ובאם לא יעבירו הרי מתעוררת השאלה על עכוב העכול ושינוי בהקבורה וכו'.

כן מוכרחני לאמר, שטענת בני המשפחה האמורה, הרי שייכת ברובא דרובא כשמעבירים הנפטרים לאה"ק ת"ו, שכל בני המשפחה נמצאים במקום מגורם הקודם, ובכל זה עושים כהאמור.

מסיים במכתבו שעובד הוא במשרד לנהול חשבונות, ובהנוגע להוראה, הרי יש בו רצון להיות מורה לילדי ישראל, ומובן שרצון בכגון דא אינו מספיק כלל, כיון שזהו ענין הקשור באחר, וכשחסרה ההשפעה אצל המקבל, הרי בודאי להמקבל אין נפק"מ מהי כוונת המשפיע, וכמובן בצד הטוב בענין השפעה, וע"ד הודעת רז"ל ספרי תצא כד, יט, מי שאבד לו סלע ומצאה עני ה"ז מעניני הצדקה (אף שברובא דרובא מי שנאבד לו סלע מצטער על זה) והמוסר השכל מובן.

ומה שמטעים, כי עוד חסרות לו הרבה ידיעות וכו', הרי כל אדם חסרות לו ידיעות, ואפילו מי שהגיע לתכלית הידיעה, הרי ידוע מאמר החוקרים (עקרים ב, ל. ועוד) תכלית הידיעה שלא נודע, ורואים במוחש שזה לא רק בידיעת הבורא ועניניו, אלא אפילו גם בחכמות חיצוניות ודוקא בתקופתנו גדול ביותר שטח הבלתי נודע מאשר ההוספה בשטח הנודע.

ובכל אופן גם בהיותו במשרתו נכון לארגן קבוצה שהוא ילמוד אתה לימודי קדש, וכמובן באופן שיהי' הלימוד מביא לידי מעשה, וכמ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

בברכה לבשו"ט ולכתיבה וחתימה טובה לו ולכל המשפחה שליט"א.