Igrot Kodesh · Letter 6488 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

20 Elul* 5718,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem*,

Rav Avraham Moshe (note 1: Rav A. M. Greenberg, of Bnei Brak. See, on his subject, Letter no. 6168),

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 12 Elul*. It seems to me that I have already answered you once (note 2: See Letters no. 6300 and 6357) regarding a question you asked me by letter, about the well-known controversy between the Rambam* and the Ramban* concerning the fact that in the World to Come there will be no food. Does this apply only to the soul alone, or does it also apply to the soul that is within a body? You conclude your letter by asking me whether one can, on the basis of this interpretation, understand the analogy given by the Alter Rebbe* in the Likkutei Torah*. Now, it is clear that this is not the case. There is indeed a discussion between the Rambam* and the Ramban* on this matter. And Chassidus* adopts the view of the Ramban*, according, in particular, to the Likkutei Torah*, Parshas* Tzav, at page 15c, and the Derech Mitzvosecha*, on the Mitzvah* of Tzitzis*.

You ask me what will happen then. Several points must be mentioned in this regard. First of all, the body, having participated in the Mitzvah*, must, of course, also receive the reward. This is self-evident. No doubt you will increase your commitment in matters of holiness, in accordance with the Injunction that one ascends in matters of holiness. In particular, you will fix a time to study Chassidus* and Hashem* will grant you success.

ו'תפח

ב"ה, כ' אלול, תשי"ח
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה אברהם משה שי'

שלום וברכה! במענה למכתבו מי"ב אלול.

וכמדומה לי כבר ענו לו פעם בענין שאלתו במכתבו זה, והוא בפלוגתא הידועה שבין הרמב"ם והרמב"ן בענין עוה"ב שאין בו לא אכילה וכו', באם הכוונה לנשמה או שתהי' אז נשמה בגוף, ומסיים במכתבו בשאלה אפשר יש לפרש דברי רבנו הזקן בזה בלקו"ת שם משל.

והנה מובן שאין לפרש ככה, שהרי בפירוש כתוב שפלוגתא בזה בין רמב"ם ורמב"ן, ותורת החסידות מסכימה כדעת הרמב"ן (עיין לקו"ת צו טו, ג. דרמ"צ מצות ציצית.

ועוד).

ולשאלתו מהו הענין אז, כמה נקודות בזה, ומהן שכיון שהשתתף הגוף בעשיית המצות, פשוט שקבלת השכר שייכת אליו ג"כ, וק"ל.

בודאי מוסיף בעניני קדש בכלל כהציווי דמעלין בקדש, ובזה בקביעות עתים בתורת החסידות, והשי"ת יצליחו.

ו'תפח
מו"ה אברהם משה: גרינברג, בני ברק. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'קסח, ובהנסמן בהערות שם.

כבר ענו לו: ראה לעיל אגרות ו'ש. ו'שנז.