Igrot Kodesh · Letter 6538 — Shidduchim

By the grace of Hashem*,

3 MarCheshvan* 5719,

Brooklyn,

To Myriam (note 1: M. Schechter, of Winnipeg), may you have long life,

Blessings and greetings,

I am responding to your letter of 29 Tishrei*, in which you ask me about the obligation to light candles on the eve of Shabbos* and the festivals, before marriage (note 2: On this subject, see also Letter no. 6849). Generally speaking, there are, in this matter, various customs. In some communities, young girls, from their earliest age — that is, several years before their Bas Mitzvah* — light candles on the eve of Shabbos* and the festivals, whereas in other communities, they do so only after marriage. In the family of the Rebbe*, in particular, the custom is to begin very early to light these candles (note 3: This letter was written before the Rebbe* launched the worldwide campaign for all young girls to light Shabbos* and festival candles).

In any case, as far as you are concerned, you are already Bas Mitzvah* and you therefore have the ability to put into practice the immense Mitzvah* of lighting the Shabbos* and festival candles, reciting a blessing on this occasion. It is therefore advisable that you commit to this, without making a vow. The Midrashim* of our Sages* specify the reward. In the simplest sense, the lighting of candles illuminates "the candle of Hashem* (which) is the soul of man" — the holy soul that every Jewish man and woman possesses. In this way, one can reveal an additional dimension in everything concerning the Mitzvos* of Hashem*. The addition then also manifests in material domains.

I hope that you devote yourself to the spreading of Judaism, for example by organizing recreational afternoons during Shabbos*. Between these festivals (note 4: From one Shabbos* to the next), you surely endeavor to influence those around you, to draw hearts close to our Father Who is in heaven, by putting His Mitzvos* into practice. And Hashem* will grant you success. With my blessing,

ו'תקלח

ב"ה, ג' מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
מרים תחי'

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מכ"ט תשרי, בו שואלת ע"ד חיוב הדלקת הנרות בעש"ק וערב יום טוב, קודם הנשואין.

בכלל מנהגים שונים בזה, יש קהלות נוהגים שהנשים מתחילות להדליק הנרות בעש"ק וערב יו"ט בגיל רך ביותר ועד לכמה שנים עוד קודם היות בת מצוה, ויש קהלות שהם נוהגות להתחיל ההדלקה רק לאחרי הנשואין.

מנהג בית הרב הוא שמתחילים להדליק בגיל רך ביותר כאמור,

עכ"פ בהנוגע אלי' כיון שנעשית כבר בת מצוה ויש היכולת בידה לקיים מצוה רבה האמורה הדלקת נרות בעש"ק וערב יו"ט ובאמירת ברכה נכון שתעשה כן בל"נ, והשכר הרי מבואר במדרשי רז"ל, שהדלקת הנר כפשוטו מוסיפה אור בנר ה' נשמת אדם, היא הנשמה הק' שבכל אחד ואחת מבני ישראל, ועל ידי זה נתוסף בכל עניני' במצות השם ומזה הברכה בהוספה גם בעניני' הגשמים.

תקותי שעוסקת בהפצת היהדות על ידי ארגון מסיבות שבת וכיו"ב וגם בין מסיבה למסיבה משתדלת להשפיע בסביבתה לקרב לבם לאבינו שבשמים על ידי קיום מצותיו של השי"ת והשי"ת יצליחה.

בברכה.

ו'תקלח
מרים: שכטר, ווינפעג.