Igrot Kodesh · Letter 6591 — Health

By the grace of Hashem*,

8 Kislev* 5719,

Brooklyn,

To the distinguished and pleasant Chassid* who fears Hashem*, of generous conduct, descended from an illustrious family, Rav Sh. Z. (note 1: Shneur Zalman Shazar. See, on his subject, Letters no. 6182 and 6718),

Greetings and blessings,

You have surely received the greetings that I asked be conveyed to you through the great Rav*, the distinguished and pleasant Chassid* who fears Hashem*, devotes himself to communal needs and is full of eagerness, Rav Binyamin Eliyahu Gorodetzky (note 2: Of Paris. See, on his subject, Letter no. 6584), and through the Rav*, the distinguished and pleasant Chassid* who fears Hashem* and devotes himself to communal needs, Rav D. Chanzin (note 3: Rav David Chanzin, of Petach Tikvah).

I was pained to learn that the state of health of your wife is not good. I hope that the medical treatment she underwent was successful and that you yourself are more at ease. Indeed, I have also been told that you were anxious and perplexed. Now, distress and confusion are contrary to the life of a person, from the moment that he is a person (note 4: Adam — created in the image of the Most High). Thus, our Sages* teach that "one cannot pray when one is sad." The same applies to the Halachah* (note 5: Which cannot be decided when one is sad). In fact, the life of a Jew on this earth is prayer and Torah*. Prayer is an elevation from below to above, enabling one to bind oneself, to attach oneself, to unify oneself with the Creator. Torah* is the revelation of the Essence of Hashem*, the disclosure of holiness and of good here below. And the purpose is to accomplish all of this within the community, as Iggeres HaKodesh* of the Alter Rebbe* explains in chapter 23. Furthermore, you know the profound explanation that the Alter Rebbe* gives on this subject. It is reported in a letter of my father-in-law, the Rebbe*, printed in the collection HaTamim*, volume 2, page 46: "Prayer with the community consists of gathering the community of sparks of holiness to which one has brought elevation and enabling their ascent during this prayer." The same therefore applies to the community pertaining to Torah* (note 6: One must study it with the community of forces of one's personality).

A person is distinguished by his intellect. Everything he does must therefore be reflected upon, directed toward a certain goal. He must gather his achievements for this purpose, devote his actions, his words, his thoughts, the forces of his mind to this elevated goal — that is, to raise them from below to above and then, subsequently, to reveal in them a lofty light emanating from the heavens, far beyond what a person can accomplish by his own forces.

Furthermore, the teaching of Chassidus* unites and assembles Torah* and prayer, emphasizing that the latter follows a meditation on the greatness of Hashem*, by means of a study, a perception through all the intellectual forces of one's soul (note 7: The Rebbe* mentions Chochmah* — the force of intellectual discovery; Binah* — the force of reasoned analysis; and Da'as* — deeply felt knowledge), as it is said: "Know (note 8: Da — that is, Da'as*, the third and final stage of comprehension) the Elokim* of your father," which indeed alludes to prayer, as established by the end of this same verse: "and serve Him with a whole heart" (note 9: And our Sages* say: "What is the service of Hashem* of the heart? One must admit that it is prayer").

The same applies to the study of Torah*, which itself must be preceded by the love and fear of Hashem*, which are consequences of the service of Hashem* through prayer. Indeed, it is in this case that the Torah* can unify the person who studies it with the One Who gives it, until reaching the level where "Israel, the Torah*, and the Holy One, blessed be He, form a single entity." For there is no greater joy than the unification between the creature and the Creator, since this is a double joy — that of the Creator and that of the creature — as chapter 33 of the Tanya* explains.

With my respects and my blessing to convey good news of all this, of a good that is visible and tangible,

In order to maintain the positive practice you have adopted for several years already, you will surely visit Kfar Chabad* on the luminous day of 19 Kislev* (note 10: Festival of the liberation of the Alter Rebbe* from the Tsarist prisons), which is approaching. It is, indeed, the one hundred and sixtieth anniversary of the liberation of the Alter Rebbe* (note 11: In 5559/1798) and, simultaneously, of his teaching — Chabad* Chassidus* — of all those who follow his ways and customs, with their children and grandchildren, up to our generation, "we ourselves, here, on this day, all alive," in the expression of Iggeres HaKodesh*, chapter 27.

ו'תקצא

ב"ה, ח' כסלו, תשי"ט
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"מ בעל מדות תרומיות ענף

עץ אבות וכו' הרש"ז שי'

שלום וברכה!

בודאי קבל הפ"ש שבקשתי למסור לו על ידי הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מרץ וכו' מוהר"ר בנימין אלי' שי' גורודצקי והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ וכו' מוהר"ד שי' חנזין.

בצער נודעתי שמצב בריאות זוג' שתחי' הי' שלא בסדר ותקותי שהטיפול הרפואי הצליח ושבה ג"כ מנוחת נפשו, כי מסרו לי ג"כ שהי' נמצא בצער ובפיזור הנפש -

והרי ענין הצער ופיזור הנפש הוא סתירה לכל חיי האדם, באשר הוא אדם, ובלשון חכמינו ז"ל - אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות וכו' וכן לדבר הלכה, והרי כל חיי איש הישראלי עלי אדמות תפלה ותורה הם. תפלה - העלאה מלמטה למעלה, עד לקישור התדבקות והתאחדות עם הבורא; ותורה - המשכה מעצמותו ומהותו, המשכת הקדושה והטוב למטה, ותכליתן שתהינה בציבור, כמבואר באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי' כג. וידוע פירוש הפנימי בזה מאדמו"ר הזקן: תפלה בצבור הוא לצבור כל הבירורים ולהעלותם בתפלה (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדפס בקובץ התמים, חוברת ב', ע' מו).

שמזה מובן ג"כ ענין צבור בהנוגע לתורה.

ועל האדם, שהוא שכלי, בודאי לעשות כל עניניו בכוונה ולתכלית חשובה, אסיפת פעולותיו - המעשה והדבורים והמחשבות שלו - וכחות נפשו לתכלית הנעלה. ז"א העלאתן מלמטה למעלה ואחרי כן להמשיך בהם אור עליון מן השמים עוד יותר מאשר בכח האדם להשיג בכח עצמו.

ובאה תורת החסידות לאחד ולייחד תורה ותפלה ע"י ההוראה שהתפלה באה לאחרי התבוננות בגדולת הוי' באופן דלימוד והשגה בחב"ד שבנפש, דע את אלקי אביך, שאחרי זה התפלה היא כהמשך הכתוב - ועבדהו בלב שלם. וכן בלימוד התורה מקדימים לזה דחילו ורחימו, אהבת ה' ויראת ה', הבאות כתוצאות מעבודת התפלה, אשר אז התורה מאחדת את האדם הלומד עם נותן התורה, עד להדרגא שישראל ואורייתא וקוב"ה כולא חד. ואין לך שמחה גדולה מאשר שמחת התאחדות הנברא והבורא, שמחה בכפליים, שמחת הבורא ושמחת הנברא, כמבואר בתניא פ' ל"ג.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בטוב הנראה והנגלה בכל האמור.

בודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסלו הבע"ל, למלאות מאה וששים שנה ליום הגאולה של רבינו הזקן ואתו עמו גאולת תורתו, חסידות חב"ד, וכל ההולכים בדרכי' ואורחותי', הם ובניהם ובני בניהם עד לדורנו, אנחנו אלה פה היום כלנו חיים (אגה"ק סי' ז"ך).

ו'תקצא
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 234 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

הרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ז ו'קפב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תשיח.