Igrot Kodesh · Letter 6717 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem*,

11 Adar Rishon* 5719,

Brooklyn, New York,

To Mr. Yitzchak Kaufman,

Greetings and blessings,

I am responding to your letter of 16 Shevat* and to the one that preceded it. You write to me that, according to what you have heard, the city of Kfar Chabad* is affiliated with a certain movement. I am surprised that you pose such a question to me. Indeed, everyone knows, in Eretz Yisrael* as in the rest of the world, that Kfar Chabad* and the Chabad* movement are affiliated with no movement and no party, are subject to no influence other than that of the teachings of our holy Torah*, Torah* of life, its revealed dimension and Chassidus*. It is true, as you recall in your letter, that Kfar Chabad* receives subsidies from various sources, but a precondition has been set which, in recent years, is even presented as self-evident, which does not prevent it from always being clearly expressed. These subsidies must not result in imposing anything whatsoever on the Kfar, and the latter must be able to direct itself according to the conception of Chabad*, founded approximately two hundred years ago, that is, well before the movement you cite in your letter.

I read with pleasure in your correspondence that you view Kfar Chabad* with satisfaction and that you rejoice in its development. This gives me the hope that this joy and this positive outlook will be followed by a concrete effect and will lead you to act for the good of the Kfar, in all domains and to the full extent of your possibilities, among all those who receive your influence. To someone like you, it is surely unnecessary to repeat what is self-evident. There is, in this matter, no compromise (note 1: In the acceptance of these subsidies) with regard to the conceptions of Chabad* Lubavitch*, a system that combines two extreme aspects: a strict rejection of the values of the world foreign to unity with the Torah* and with the faith, on the one hand, and a closeness and a love for every Jew, personally, on the other hand. In fact, one point does not exclude the other and, on the contrary, the love of one's fellow enables one to connect them.

I will take up the formula of your conclusion, "with the blessing of the Torah* and its service," especially according to the definition that our Sages* give of this service, which corresponds to prayer, "service of Hashem* from the heart," to the love and fear of Hashem*, with all that follows from it. On this occasion, I would like to emphasize to you yourself and, through your intermediary, to all those who receive your influence, the great importance, especially in our era, when minds have never been so confused, of fixing a time for the study of the inner dimension of the Torah*, whose direct consequence is the love and fear of Hashem*. As our great master, the Rambam*, also says in his Laws of the Foundations of the Torah*, at the beginning of the second chapter: "What is the path that leads to loving Him and fearing Him? For this, man must meditate, observe the Wisdom of the Holy One, blessed be He, have a great desire to know His great Name." This is precisely the content and the purpose of Chassidus* Chabad*.

Of course, the epistolary framework does not allow one to fully explain this necessity, but, in fact, this is unnecessary, for various texts do so elsewhere, even if, for various reasons, it is not possible to set them forth here. Despite this, various circles, for the time being, have not yet become aware of this necessity, in spite of what the Shulchan Aruch*, Orach Chaim*, says at chapter 98, paragraph 1. For, at least three times a day (note 2: During the three prayers), a man must meditate on the greatness of Hashem*, blessed be He. I send you my respects and my blessing to convey good news of all this. Due to my many activities, my response has been delayed and you will kindly excuse me.

ו'תשיז

ב"ה, י"א אדר א', ה'תשי"ט
ברוקלין, נ.י.
מר יצחק שי' קויפמן

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מט"ז בשבט והקודמו, בו כותב אשר שמע אשר כפר חב"ד קשור עם תנועה מסויימה, ושואל אם נכון הדבר.

ולפלא אצלי על השאלה בזה, בה בשעה שהכל יודעים באה"ק ת"ו וכן מחוץ לארץ, שאין כפר חב"ד ולא שיטת חב"ד קשורים עם איזה תנועה או מפלגה, ואינם נתונים להשפעה זולתי הוראות תורתנו הק', תורת חיים, הנגלית והחסידות.

הן אמת אשר כמו שכותב מקבל כפר חב"ד סיוע ממקומות שונים, ובתנאי קדום - שבשנים אחרונות כבר מובן הוא מאיליו נוסף על שמפורש בהדיא - שאין הסיוע נוגע באי-תלותו של הכפר לכלכל כל עניניו על פי שיטת חב"ד שנוסדה כלפני מאתים שנה בערך, זאת אומרת קודם שנתיסדו כל התנועות שכ' מזכיר במכתבו.

בנועם קראתי במכתבו אשר כ' מתבונן בכפר חב"ד ושמח בהתבססותו, שזה נותן לי התקוה שהשמחה והיחס האמור יביאו למעשה ולפעולות בסיוע לכפר חב"ד בכל עניניו ככל האפשרי לכ' ולכל מי שיכול להשפיע עליהם. ובודאי לדכוותי' למותר להכפיל עוה"פ, מה שמובן מאליו, שאין לקשר בזה שום ויתור בשיטת חב"ד-ליובאוויטש, שיטה המאחדת ב' הקצוות - קנאות ביחס להשקפות עולם הזרות לאחדות ;63636#&לתורה ו;63636#&לדת מסטרא דא, וקירוב ואהבה לכל או"א מבני ישראל כאישים, מסטרא דא, שאין אחד שולל את משנהו ואדרבה, נקודת אהבת ישראל היא המאחדת את שניהם.

בהזדמנות זו, ובהמשך לנוסח חתימתו "בברכת התורה ועבודתה" ובפרט על פי ביאור חכמינו ז"ל בענין עבודה שבתורה, שזהו ענין התפלה, עבודה שבלב, אהבת ה' ויראת ה' וענפיהן, הנני לעוררו, ועל ידו את אלו שהשפעתו עליהם, על גודל ההכרח ובפרט בתקופתנו תקופת בלבול המוחין מאין כמוהו, לקבוע עתים ללימוד פנימיות התורה, לימוד המביא באופן ישר לאהבת ה' ויראתו. וכמרומז גם בדברי המורה הגדול, הרמב"ם, בהלכות יסודי התורה, ריש פ' ב' - והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם כו' ויראה מהן חכמתו (של הקב"ה) כו' ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול וכו'.

שזהו תוכן תורת חסידות חב"ד ומטרתה.

מובן שאין הכתיבה במכתב אופן מתאים להסברת הכרח זה, אבל גם אין צורך בזה, שהרי מבוארים הענינים בכמה מקומות, אף שמסיבות שונות שאין כאן המקום לבארם, ישנם חוגים שלעת עתה אין הכרח זה מתקבל אצלם, למרות גם מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א', אשר לפחות שלש פעמים ביום צריך האדם לחשוב ברוממות הא-ל יתעלה וכו'.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.

מגודל הטרדות נתעכב המענה ואתו הסליחה.

ו'תשיז
נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 310 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.