Igrot Kodesh · Letter 6727 — Shidduchim

By the grace of Hashem*,

22 Adar Rishon* 5719,

Brooklyn,

Blessings and greetings,

I am responding to your letter, in which you briefly describe what has happened to you since your marriage and until now. After having attentively read your letter, I think that, despite all the unfortunate events that have occurred, there is absolutely no reason to dissolve a Jewish home, Hashem* forbid. The purpose and the reason for being of this home, as the marriage blessing indicates, is to be "an eternal edifice." Moreover, these events took place during transitions, not only in the material sense, but also in their moral significance. Indeed, entering married life and leaving Eretz Yisrael* for abroad constitute fundamental changes. Moreover, one must take into account the importance of peace in general, of the harmony of the couple in particular. And, the Holy One, blessed be He, says: "It is preferable that My Name be erased in water, provided that peace is established between a man and his wife."

You will therefore present your arguments to a Rav who decides the Halachah*, who is here, of course in the presence of your husband, so that this Rav may hear the reproaches and the responses of both parties, in their presence. This is an indispensable condition for establishing the truth. You will surely find several means, several ways to change and improve your relations, on condition, of course, that there is good will on both sides, that is, on your part and on that of your husband. Now, such a will is a sacred obligation, as far as you are concerned, as our Sages* indicate in various texts, in particular in the one we read each day, at the beginning of the day, regarding this peace: "One consumes its fruits in this world and the capital is preserved for the World to Come." I hope that you will meditate on these few lines, although they are few, with an attention commensurate with the seriousness and importance of what is at stake. May Hashem* grant you success. With my blessing to convey good news of all this,

ו'תשכז

ב"ה, כ"ב אדר א', תשי"ט
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה בו כותבת ראשי פרקים מאשר עבר עלי' מעת חתונתה ועד היום, והרושם שפעל עלי' עד שרצונה וכו'

ולאחרי קריאתי מכתבה בעיון, דעתי, שלמרות כל המאורעות בלתי רצוים שקרו, אין בהם כלל וכלל יסוד להרוס ח"ו בית מישראל, אשר תכליתו וענינו הוא כנוסח ברכת הנשואין, בנין עדי עד, ובפרט שהמאורעות קרו בעת טלטול ממקום למקום, לא רק במובן הגשמי אלא גם במובן הרוחני, שהרי ההעתקה לחיי נשואין ומארץ לחוץ לארץ וכו' שינוי עיקרי הוא, ובפרט בהביא בחשבון גודל ענין השלום בכלל ושלום בית ביחוד, עד שאמר הקב"ה מוטב שימחה שמי על המים בשביל לעשות שלום בין איש לאשתו, עלי' לברר טענותי' לפני רב מורה הוראה בישראל אשר בכאן, כמובן בנוכחיות בעלה שי' בכדי שישמע הרב הטענות והמענות משני הצדדים זה בפני זה, שזהו תנאי עיקרי בבירור האמת, ובודאי שימצאו כמה דרכים ואופנים לתקן ולשפר היחסים זל"ז, כמובן באם יהי' רצון משני הצדדים, ז.א. שלה ושל בעלה, ורצון זה חוב קדוש עליהם, כהוראת חז"ל בכמה מקומות ומהם גם בהנאמר בכל יום ויום בתחלת היום, שאוכלים פירות השלום בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

תקותי שתתבונן בשורותי האמורות אף כי מעטות - בכמות - הנה, התבוננות מתאימה לרציניות וחשיבות הענין, והשי"ת יצליחה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.