Igrot Kodesh · Letter 6747 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

Erev the holy Shabbos* (note 1: Shabbos Parshas* Pekudei*):

"These are the accounts of the Mishkan*" 5719,

Brooklyn, New York,

To the directors of the Yeshivah* Tomchei Temimim* Lubavitch

of Montreal, may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

You have informed me that on the coming 7 Adar Sheni*, there will be a celebration launching your annual campaign on behalf of the Yeshivah*. I therefore send my blessing to all the administrators of this Yeshivah*, for "those who support it (note 2: Tomchei*, from the name of the Yeshivah*) are fortunate." With breadth of spirit, they will redouble their ardor in their efforts to strengthen and develop this holy Yeshivah*, so that it may continue to exert its influence, like an ever-strengthening wellspring, to spread the Torah* and reinforce Yiddishkeit*, in your city and in your country.

This celebration is set for the propitious day of 7 Adar*, a favorable date since it is when the faithful shepherd, Moshe Rabbeinu*, was born. Now, every point, every detail is an effect of divine Hashgachah Pratis*. Every matter, every event conveys a teaching concerning Torah* and mitzvos*, in accordance with the well-known saying of the Baal Shem Tov*. The Gemara* (note 3: Tractate Megillah* 13b) teaches: "When the lot designated the month of Adar*, Haman conceived great joy and said to himself: 'the lot has designated for me the month of Moshe's death.' He did not know that Moshe died on 7 Adar* but that he was also born on 7 Adar*." Now, such an explanation seems difficult to understand. Does death not follow birth and nullify its effect?

The explanation is therefore as follows. Moshe was a shepherd. Even before his birth (note 4: See Midrash* Tanchuma* and Midrash* Shemos Rabbah*, at this reference), he was destined to be the shepherd and liberator of Yisrael*, to deliver them from Mitzrayim* and to lead them to the mountain of Hashem, at Chorev*, in order to receive the Torah*. In every generation, every day, every person must consider that he has just left Mitzrayim*, thank the Holy One, blessed be He, and praise Hashem, Who gives the Torah* — in the present tense (note 5: See Likkutei Torah*, Parshas* Vayikra*, page 23a). In this way, each person lives the contribution and the action of Moshe. Consequently, when Jews live in this manner (note 6: See Tractate Taanis* 5b), Moshe Rabbeinu* is himself alive. Certainly, this manner of acting was modified (note 7: See Zohar*, vol. 3, page 216b; Tanya*, chapter 43; and Iggeres HaKodesh*, at the end of chapter 27), after the passing of Moshe, servant of Hashem. It was revealed through his disciples and his successors, but the day of birth can thus (note 8: Commentary of Rashi* on Tractate Megillah* 13b) redeem that of death, with the modification that follows from it. On the day of his birth (note 9: See Tractate Sotah* 12a; Sefer* Kad HaKemach*, chapter 58, which cites the Midrash*: "When he was born... from his birth, he was capable of illuminating the entire world through the Torah*"), the sun of Moshe broke through and he began to shine. At the present time, it still shines, though in a different manner.

The holy Yeshivah* Tomchei Temimim* of Montreal has as its objective to put into practice the injunction stated by the verse (note 10: Malachi* 3:22): "Remember Moshe, My servant, to whom I commanded, at Chorev*, decrees and judgments for all of Yisrael*." It trains students — men of Moshe, wholesome individuals who desire (note 11: See the beginning of Midrash* Tehillim*, concerning the verse: "His desire is the Torah* of Hashem") the wholesome Torah*, its revealed dimension and its inner teaching, desiring it with the flame and clarity of Chassidus*. All those who devote themselves and act to strengthen, develop, and expand the Yeshivah* will therefore receive a reward commensurate with their accomplishment — revealed and profound, material and spiritual, immutable and eternal. With my blessing of success in your holy mission,

ו'תשמז

ב"ה, ערש"ק אלה פקודי המשכן,
ברוקלין, נ.י.
ה'תשי"ט.

לכבוד הנהלת ישיבת תומכי-תמימים

ליובאוויטש אשר במאנטרעאל

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה להודעתם אשר ביום ז' אדר שני הבע"ל תתקיים המסיבה לפתיחת

התעמולה השנתית לטובת הישיבה, הנני שולח ברכתי לכל עסקני הישיבה ותומכי' מאושר, אשר מתוך הרחבת הדעת יוסיפו אומץ בהשתדלותם לחזק ולהרחיב את הישיבה הק', בכדי שתוכל להמשיך בהשפעתה כמעין המתגבר בהרבצת התורה וחיזוק היהדות במחנם ומדינתם.

נתגלגלה מסיבה שנתית זו ליום זכאי הוא ז' באדר, יומא קא גרים, יום שנולד בו רעיא מהימנא, משה רבנו,

והרי כל ענין ופרט הוא בהשגחה פרטית, ובכל דבר ומכל מאורע יש ללמוד הוראה בעניני תורה ומצות, כפתגם הבעל-שם-טוב הידוע.

איתא בגמרא: כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.

ולכאורה התירוץ אינו מובן כלל, שהרי המיתה באה אחרי הלידה ומבטלתה.

והביאור בזה, כי משה הי' רועה, עד שלא בא לעולם נתייחד להיות רועה וגואל ישראל, להיות גואלם ממצרים ולהביאם אל הר האלקים חורבה לקבל התורה.

ובכל דור ויום אשר רואה אדם עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ומודה להקב"ה ומברך נותן התורה - לשון הווה - חיים ענינו ופעולתו של משה, ומה הם חיים - אף משה רבנו חי.

ואף שנשתנה אופן פעולה זו לאחרי מות משה עבד ה', כי באה על ידי תלמידיו ואתפשטותי' דמשה - כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה ושינוי הבא על ידי',

כיון שביום הלידה בקע והתחיל לזרוח שמש משה בעולם, וגם עתה מאיר הוא, אף כי בשינוי.

ישיבה הק' תומכי-תמימים במאנטרעאל תפקידה לקיים ציווי הכתוב: זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים, להקים תלמידים אנשי משה תמימים חפצים בתורה תמימה, תורת הנגלה ופנימיות התורה, חפצים בהתלהבות ואור חסידותיים, וכל העוסקים ופועלים לחיזוק הישיבה והתפתחותה והרחבתה, גם שכרם מעין פעולתם - שכר בנגלה ובפנימיות, בגשמיות וברוחניות ומתמיד ונצחי.

בברכה להצלחה בעבודתם בקדש.

בגמרא: מגילה יג, ב.

עד שלא בא: ראה תנחומא ושמות רבה שם.

לשון הווה: ראה לקו"ת ויקרא כג, א.

ומה הם בחיים: ראה תענית ה, ב.

שנשתנה: ראה זח"ג רטז, ב. תניא פמ"ג אגה"ק סו"ס ז"ך.

כדאי הוא: רש"י במגילה שם.

שביום הלידה: ראה סוטה יב, א. ובס' כד הקמח אות נ"ח בשם מדרש: כשנולד כו' מתחלת תולדותיו הי' ראוי להאיר את כל העולם ע"י התורה.

ציווי הכתוב: מלאכי ג, כב.

חפצים בתורה: ראה מדרש תהלים בתחלתו עה"פ בתורת ה' חפצו.

ו'תשמז
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 362 והושלמה ע"פ העתק מהזכירות.