Igrot Kodesh · Letter 6750 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

5 Adar Sheni* 5719,

Brooklyn,

I bless you and greet you,

I am responding to your letter of 12/3, in which you tell me that you became acquainted with a young man, that you grew close to one another for a certain period, but that you are prevented from going further (note 1: From considering marriage), because he is not religious. You therefore stopped seeing each other. Despite this, at the end of the summer, he wrote to you. Now, in general, engagement and marriage are not educational acts (note 2: Their purpose is not to educate the spouse). Certainly, when two people grow close and unite, it is inevitable that one will influence the other. It is inconceivable that one would not wish to share with the other one's own vision of the world. However, this concerns only details, ways of coordinating, but not a radical change, passing from one extreme to the other, of the conception of the world and of existence that one has had until then, in one's daily life.

Furthermore, regarding your situation, this young man tells you that he will study religion and become observant only after marrying you. In other words, he declares that he will do it solely for you, and you can deduce from this the strength and determination of such practice, given that this is his only motivation. Moreover, the Jewish religion requires multiple actions, multiple safeguards, on a daily basis. He will therefore tell himself very often that he is sacrificing himself for you by constraining himself to practice that which gives him no satisfaction and which disturbs him. Such a conception can have harmful consequences for the relationship within the couple.

During the past summer, you stopped seeing him. One may therefore hope that by reflecting on what has just been said, you will make the decision to break off — at least until he becomes religious and conducts himself as such for a certain period. In this way, he will realize, and you yourself will be able to verify, that such a way of life suits him. You will easily see that this is what is best, for your good and for his. May Hashem, Who extends His Hashgachah* to each man and each woman, guide you on the path that will be truly good for you. With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ו'תשנ

ב"ה, ה' אד"ש, תשי"ט
ברוקלין.

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מיום 21צו כותבת אשר משך זמן הכירה אברך, והיתה תקופה שנתקרבו זל"ז, אבל מונע להתקרב יותר מה שהאברך אינו דתי, וזה הביא גם כן להפסק בהפגישות שביניהם, אלא שבסוף הקיץ כתב לה וכו',

והנה בכלל שידוך וחתונה אין זה ענין שמטרתו - חינוך, אשר אף שפשוט שכששני אנשים מתקרבים ומתחתנים אי אפשר שלא ישפיע האחד על חבירו, ואי אפשר שלא ירצה שחבירו יתאים לו להשקפת עולמו, אבל זה הוא ענין בהנוגע לפרטים ולהתאמה, אבל לא לשינוי מן הקצה אל הקצה של השקפת העולם הנהגה בחיי היום יומים וכיו"ב.

מה שמוסיף עוד בנדון שלה הוא, שבפירוש אומר שרק לאחרי שיתחתן עמה, ילמוד בהנוגע לדת ויהי' דתי, במלות אחרות, שמלכתחלה מודיע שאין עושה זה אלא בשבילה (שמזה מובן יציבות ותקיפות הדת, כשרק האמור מביא להיות דתי). ועוד שכיון שדת ישראל דורשת כמה פעולות וסיגים יום יום, אי אפשר שלפעמים הכי תקופות יעלה ברעיונו, שמביא הוא קרבן בשבילה ועושה ענינים שאין דעתו נוחה מהם, או שמפריעים לו, ורעיון כזה נותן מקום לתוצאות בלתי רצויות כלל בהיחסים שביניהם.

וכיון שבקיץ העבר כבר הפסיקה לראותו, יש לקוות שכשתתבונן בהאמור ותחליט להפסיק הענין (לכל הפחות, עד שיעשה דתי בפועל, מתנהג משך זמן באורח חיים דתיים, ויווכח הוא ותווכח היא שנושא חן בעיניו אורח חיים זה) - תווכח בקל שזהו הצעד הנכון עלי' לעשות, ולטובת שניהם.

והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחה בטוב לפני' באמת.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר