Igrot Kodesh · Letter 6754 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

8 Adar Sheni* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter, in which you tell me that you settled several years ago in our Holy Land. However, you cannot find peace of mind. Indeed, in the place you left, there was a woman you knew several years ago. And you feel that you are abandoned. You therefore ask me what I think (note 1: Whether one should consider a union with this woman).

You must thank Hashem, Who extends His Hashgachah* to each person, for the fact that you are currently distant from one another (note 2: Which protects from any unfortunate situation). Ultimately, you derive from this peace of mind and health. There are in this blessings from Hashem for her and for you. Indeed, the One Who gives the Torah* and commands the mitzvah*, the Creator of the world Who directs it, is truly the Source of all blessings. Now, conduct that does not conform to His Will runs counter to such blessings in all one's needs (note 3: It prevents one from obtaining them). Sometimes, one does not see this with one's eyes of flesh, but that is only momentary, for the Holy One, blessed be He, desires to test the person in order to observe whether he understands all this, adopts the proper attitude, and overcomes the test.

Ultimately, it is clear that undesirable conduct runs counter to blessing. If you truly wish the good of this woman — and no doubt you also desire your own good — you must, as I said, thank Hashem for the distance that separates you. You will therefore live in peace, with tranquility of spirit, with enthusiasm, among all the members of your family, with all of theirs. It would be good, each day, before putting on tefillin*, to set aside a few coins for tzedakah*. With my blessing to give good tidings of all this,

ו'תשנד

ב"ה, ח' אד"ש, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו, בו כותב אשר כלפני איזה שנים העתיקו לאה"ק ת"ו ואין לו מנוחת הנפש בקשר ע"ז שבמקומם לפנים נמצאת אשה שהכירה זה כמה שנים, ומרגיש עצמו עזוב וכו' ושואל דעתי בזה.

עליו להודות להשם יתברך המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית, אשר נמצאים הם במדינות רחוקות זו מזו, שזהו סוף סוף יוסיף מנוחת הנפש ובריאות, ובברכות השי"ת בכלל הן לה והן לו, כי הרי נותן התורה ומצוה המצוה הוא בורא עולם ומנהיגו, ומקור כל הברכות וכל הנהגה שאינה מתאימה לרצונו, הרי עומדת בסתירה לקבלת ברכותיו בכל המצטרך, ואף שלפעמים אין רואים זה בעיני בשר, אין זה אלא לפי שעה, כיון שהקב"ה רוצה לנסות את האדם, אם מבין ויתנהג כפי רצונו ויעמוד בנסיון, אבל סוף סוף ברור שהנהגה בלתי רצוי' מקלקלת לברכה וכו' ואם באמת דורש טובתה של האשה האמורה, ובטח דורש גם טובתו הוא, הנה כאמור צריך להודות להשי"ת על רחוק המקום ביניהם, ולחיות בשלום ובמנוחת הנפש ובטוב לבב עם כאו"א ממשפחתו ובני ביתם שי'...

מהנכון אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין, יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.