Igrot Kodesh · Letter 6772 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

16 Adar Sheni* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter from erev Purim*, to which was attached the letter of the mother of a student in your class. She tells you that she is frightened by the piety of her son, that she considers his practice exaggerated, and that it has a harmful effect on his health. In fact, what she says in this letter is partially true. I refer to the passage in which she observes that he does not participate in the games of his friends, that he goes out very little. Indeed, the body must be healthy and whole in order to serve Hashem in the proper manner, as the Rambam* explains in his Laws of Dispositions, at the end of chapter 3 and the beginning of chapter 4. Moreover, according to the saying of the Maggid of Mezeritch* (note 1: See, on this subject, letters nos. 4962 and 6574), "a small hole in the body corresponds to a large hole in the neshamah*." And one can observe among young people in the United States that a change in physical habits immediately has a consequence on the nervous state. Furthermore, in my view, if this mother had observed that the Yeshivah* had made her son more joyful, if she had seen that he takes part in recreational activities with friends his age — naturally in accordance with the study schedule — and moreover, if she had observed that her son is encouraged to participate in these activities also by the teachers who teach him our holy Torah*, she would not only have accepted his piety, to use her expression, but she would additionally have had the desire to intensify it.

It is surely unnecessary to remind you of the distinction made in several texts between what is "moist" (note 2: Without, however, moistening what it touches) and what is "moist to the point of moistening." In fact, the role of every teacher — even if, outwardly, his teaching does not deal with sacred subjects, and all the more so if it has Torah* content, Torah* of life — is precisely to "moisten" his students. Naturally, to achieve this, he must himself be "moist" with the values he must transmit to them. These include two essential points: the fear of Hashem and true wisdom — the wisdom and the will of the Holy One, blessed be He, which are revealed through our Torah*. In order, fear precedes wisdom, and you will understand what this means. Now, nothing can withstand the will. You are surely aware of the three fixed daily studies — Chumash*, Tehillim*, and Tanya*. At the very least, you will adopt them in the future. With my blessing to give good tidings of all this,

ו'תשעב

ב"ה, ט"ז אד"ש, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מערב פורים, ומצורף אליו מכתב אחת האמהות מהתלמידים אשר בכתתו, ותוכנו, שחוששת להדתיות של בנה שי' אשר לפי הבנתה הוא יותר מדי ומשפיע על בריאותו שלא כרצוי.

ומובן שבחלק הכתוב במכתבה, כוונתי למה שמזכירה שאיננו משתתף במשחק חבריו וכן מקמץ בטיולים וכו', צודקת היא, שהרי הגוף צריך להיות בריא ושלם, בכדי שיוכל לעבוד את ה' כדבעי (ראה רמב"ם הלכות דיעות סוף פרק ג' ורפ"ד) ובפרט ע"פ פתגם הרב המגיד ממעזריטש, נקב קטן בגוף עושה נקב גדול בנשמה, ורואים בהנוער דארצוה"ב, שכשמשנים ממה שהורגלו במה שנוגע להגוף הרי זה משפיע על מצב העצבים שלהם וכו', ובפרט שלפ"ד, באם תראה האם שמהישיבה השפיעו על בנה שיעשה יותר שמח וישתתף עם בני גילו בענינים של נופש, כמובן בהתאם לסדרי התורה וכיו"ב, ותראה שהשפעה באה מאלו המורים הלומדים תוה"ק עם בנה, לא רק שתסכים על הדתיות שלו, כסגנונה, אלא שעוד תוסיף מצדה.

בודאי למותר לפרט המובא בכ"מ בתוה"ק חילוק דטופח, וטופח ע"מ להטפיח, וכיון שתפקיד כל מורה בישראל (אפילו זה שבחיצונית אינו מלמדם לימודי קדש, ועאכו"כ של זה המלמד תורתנו תורת חיים) להטפיח את תלמידיו, מובן שהוא צ"ל טופח ע"מ להטפיח באותן הענינים שצריך להחדיר בהתלמידים, שכולל שני הענינים העיקרים, יראתו וחכמתו (חכמה אמיתית חכמתו ורצונו של הקב"ה שנתגלתה בתורתנו) ובסדר דיראתו קודמת לחכמתו, והנמשל מובן, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'תשעב
פתגם: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ד'תתקסב, ובהנסמן בהערות שם.