Igrot Kodesh · Letter 6801 — Health

By the grace of Hashem,

Sixth day of Nissan* 5719,

Brooklyn,

To the great Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav* Eliezer Lippa (note 1: Rav* E. L. Lavi, of Yerushalayim*. See, concerning him, letter no. 6731),

I received your letter of 23 Adar Sheni*, then the books you sent me, whose list is recalled below, in particular your own — an anthology of discourses on the Torah*. No doubt you will do the same in the future (note 2: By sending new publications to the Rebbe). May Hashem grant that for many more years you disseminate the revealed dimension of Judaism and its inner teaching in ever-wider circles, in good health, physical and spiritual.

At all times and in all places, such an accomplishment has been paramount, as the Zohar* explains, volume 3, page 5a. And the greatness is effective when the King and the queen, the Holy One, blessed be He, and the congregation of Yisrael*, the Torah* and the mitzvos*, are revealed concretely in this material world, as various texts establish. But how much more so is this the case in our era, in the generation of Moshiach*, the final point for the coming and revelation of the one who stands behind our wall, who looks and sees.

May Hashem grant that this revelation occur very soon, very shortly. Our Sages* say, indeed, in Midrash* Shemos Rabbah*, chapter 15, paragraph 11, that "it is in Nissan* that they will be liberated." It is for this reason that a joyous celebration is fixed therein, a joyous deliverance, in calm and tranquility. And He will show us wonders. With my blessing to give good tidings, as well as for a kosher and joyous festival of Pesach*,

N.B.: As is my custom and as a sign of affection, I will cite at least a few points concerning your book, and one begins... (note 3: By mentioning, first of all, the deficiencies).

A) In this case, it is regrettable that you did not select some gems from the books of Chabad* Chassidus*. This is unfortunate for various reasons, even if one can grant you mitigating circumstances by noting that the selection of texts did not depend solely on you. I will say no more. Despite this, one who reads and studies your book will ultimately not have knowledge of these gems that are genuine, that express and illuminate various ideas, present a certain vision of the world. To someone like you, it is surely unnecessary to explain all this at length. Moreover, I think your broadness of mind will lead you to make other similar publications. You will therefore be able to introduce a supplement in the domain I cited, and it could even be double. Of course, I observed that you mention, at the beginning of your book, the teaching of Chabad*, and in the introduction, you speak of the Tzemach Tzedek*. This strengthens the mitigating circumstances I granted you earlier, since you were the sole decision-maker for this introduction and beginning.

B) The Yalkut*, at the beginning of Parshas* Mishpatim*, page 131, comments on the Divrei HaBayis (note 4: It asks: "Why is it not said in this Parshah*: 'And Hashem spoke to Moshe*'? Because it concerns Mishpatim*, judgments. A judgment makes no distinction between the great and the small. In its regard, all are identical"). One can consider that it alludes to the Halachah* according to which no one should receive honors during a judgment, whoever he may be, so that the other party is not prevented from presenting his arguments. Therefore, the Parshah* concealed that the Word was addressed to Moshe*.

C) On page 199 (note 5: It states: "Just as the Shemittah* was given on Mount Sinai, so too were the other mitzvos*. The Tanya*, in chapter 32, deduces from this that no mitzvah* can be accomplished in a perfect manner if one does not first put into practice the precept: 'You shall love your fellow as yourself.' It is for this reason that it is emphasized that the Shemittah* was given on Mount Sinai"), the Tanya*, chapter 32, is cited. This is a very beautiful citation. Moreover, what the Tanya* says is explained even more clearly in the Likkutei Torah*, Parshas* Mattos*, in the Chassidic* discourse entitled: "Enlist from among you," which shows its bearing on the Divine Name Havayah*. In fact, the 613 mitzvos* are suspended from the Divine Name Havayah*, according to the introduction of Tikkunei Zohar*, page 2a, and in Tikkun* no. 2. If one permutes the Mem and the Tzaddik by the method of At Bash* (note 6: Which consists of permuting the first and last letters of the alphabet, Alef and Tav, the second and the second-to-last, Beis and Shin, and so on), Mitzvah* becomes in fact Havayah*, as the Likkutei Torah* explains, Parshas* Vayikra*, page 2a.

D) On page 269, the Tanya*, chapter 5, is cited. You should consult, on this subject, the Guide for the Perplexed, volume 1, chapter 68, and the commentary on the Mishnah* (note 7: Both by the Rambam*), tractate Avos*, at the end of chapter 3.

ו'תתא

ב"ה, ששי בניסן, תשי"ט
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אליעזר ליפא שי'

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ג אד"ש, ולאחרי כן גם הספרים ששלח כפי הרשימה דלמטה, ובראשם ספרו הוא, אוצר מאמרים על התורה.

ובודאי ינהג בכגון דא גם על להבא, ות"ח ת"ח מלמפרע על העבר ועל העתיד לבוא.

ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים יעשה להפצת היהדות הנגלית והפנימית בחוגים ההולכים ומתרחבים ומתוך בריאות הנכונה, בריאות בגשמיות ובריאות ברוחניות, שאם בכל זמן ובכל מקום גדול הי' ענין זה (עיין זהר ח"ג ה' א' שענין הגדולה הוא, כשמלכא וגם מטרוניתא קוב"ה וכנס"י תורה ומצות בפועל בארץ הגשמי דוקא כמבואר בכ"מ).

עאכו"כ בדרא דעקבתא דמשיחא, וביחד עם זה נקודה האחרונה לביאת וגילוי דזה העומד אחר כתלנו ומשגיח ומציץ.

ויהי רצון שיהי' גילוי זה בעגלא דידן, ז.א. בקרוב ממש, וכפס"ד רז"ל (שמו"ר פט"ו י"א) שבניסן עתידין להגאל ולכך קבע בו שמחה, גאולה בשמחה בשובה ונחת ויראנו נפלאות.

בברכה לבשו"ט וחג פסח כשר ושמח.

נ.ב.

כדרכי ולחביבותא דמילתא, אציין עכ"פ נקודות בהנוגע לספרו ומתחילין כו' שחבל שלא לקט עכ"פ איזה פנינים מאוצר חסידות חב"ד, וחבל מכמה טעמים, אף שבטח לימוד זכות בזה, שלא רק בו תלוי הי' הלקט וד"ל, בכ"ז הרי הקורא ולומד בספרו, סו"ס לא יגיענו פנינים האמורים האמיתים המשקפים ומאירים באופן מיוחד כו"כ ענינים וגם השקפת עולם וכו', ובודאי לדכוותי' אין צורך באריכות בזה, ובפרט שתקותי שמתוך הרחבת הדעת עוד יוסיף ידו להו"ל כגון האמור, וימלא גם בשטח עליו העירותי, והרי אז מקום למילוי במדה כפולה. ומובן ששמתי לבי בהתחלת ספרו והביא מתורת חב"ד וכן בההקדמה מאדמו"ר הצ"צ, וזה עוד מחזק הלימוד זכות האמורה, שהרי בהנוגע להקדמה והתחלה, רק הוא בעצמו הי' הקובע.

ב) בלקוט ריש פ' משפטים ע' קל"א, בפירוש דברי הבית יעקב - י"ל שכוונתו להדין, שכשבאים לפני בי"ד אין לחלק כבוד לאחד, יהי' מי שיהי', בשביל שלא יסתתמו טענותיו של השני. לכן גם בפרשה הסתירו שמיוחד הי' הדבור למשה.

ג) שם ע' קצט, מהמלקט ע"פ התניא פל"ב. ודפח"ח. ולהעיר שהמדובר בתניא מבואר עוד יותר בלקו"ת פ' מטות ד"ה החלצו ואיך שזה נוגע לשם הוי'. והרי תרי"ג מצות תליין משם הוי' (הקדמת ת"ז ב, א. שם ת"ב). וע"י חילוף מ"צ בא"ת ב"ש - מצוה הוא שם הוי' (לקו"ת ויקרא ב, א).

ד) שם ע' רסט. מתניא פ"ה. להעיר ממו"נ ח"א פס"ח (פיה"מ אבות ספ"ג).

ו'תתא
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"א ע' 453 חלקה בחכ"ב ע' 309 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה אליעזר ליפא: לביא, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.

בלקוט ריש פ' משפטים ע' קל"א: למה לא נאמר בזו הפרשה וידבר ה' אל משה .. אכן לאשר הענין הזה מדבר במשפטים ובענין המשפט אז אין הפרש בין קטן לגדול.. כולם שוים בענין המשפט.

שם ע' קצט: מה שמיטה מסיני אף כולם מסיני.. תניא פרק לב.. מדברים אלה יותר שאי אפשר לקיים שום מצוה בשלימות אם לא מגיעים קודם למדריגה של ואהבת לרעך כמוך.. זה שאומר.. מה שמיטה מסיני כו'.