Igrot Kodesh · Letter 681 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
18 Menachem Av 5710,

To the distinguished Chassid*, who fears Hashem,
and devotes himself with mesirus nefesh* to communal needs, ...

Greetings and blessings,

I have received your letter of 13 Menachem Av, to which were attached three checks. You will inform me in whose name the receipts are to be made out — the synagogue or private individuals — and for what amount. I thank you in advance.

I come to the content of your letter. My letter of erev Rosh Chodesh Tammuz [1] was in no way an appeal for funds for an important institution among others equally important. I wished, on the contrary, to underline the obligation and the merit incumbent upon each one of us, men and women alike. The possibility is offered us to participate in the financing of Merkaz L'Inyanei Chinuch, of Machneh Israel, and of Kehot Publications, whose functioning my father-in-law, the Rebbe, personally oversaw and through which he conducted a large part of his confidential activities.

There are different ways [2] of binding two friends, a disciple to his master, a Chassid to his Rebbe. Various stages must also be distinguished.

In general, one attaches oneself to him by walking in his ways. One can define three categories, which we will state in ascending order, according to the ways with which one intends to attach oneself:

A) One can ask or order others to act. In such a case, one attaches oneself by putting into practice that request or order.

B) One can act in association with other people. In such a case, one attaches oneself by taking part in that association.

C) One can act oneself. In such a case, one attaches oneself to the one who acts by replacing him, whenever this is possible.

In my letter of erev Rosh Chodesh Tammuz, I emphasized to the Chassidim* who were bound to my father-in-law, the Rebbe, or who were in relation with him, that it is now possible to adopt the third manner of attaching oneself to him. One can, by the five parts of one's soul — Nefesh, Ruach, Neshamah, Chayah, and Yechidah — bind oneself to the head, to the leader of our generation, my father-in-law, the Rebbe.

After this exposition, you will easily imagine the effect that your reply made upon me.

I am not alluding to the amount you sent me and for which you offer apologies. At the end of Tractate Menachos, our Sages, stating a general principle, say that it matters little whether one gives a larger or smaller amount, provided that one has a good intention. And the expression "with all your might" takes into account the means of each one at the present moment, which may not be "all your might" for another person or at another time.

I am referring to what you said. Reading my letter, "it was not possible to do nothing at all, and so we launched an appeal, jointly with the one that was for the benefit of a person whom we had been asked to help some time ago" [3].

One can sometimes concentrate many ideas in few words.

I myself made much effort, over a long time, to explain to myself in what manner one ought to attach oneself to the Rebbe; then to find the words enabling me to express my ideas about one of the ways of doing so; and finally to choose what should be included in that letter [1]. A part of what was not included appears, moreover, in the present one.

Now, in two lines of your letter, you tell me the value you attach to my reflection and the response you give it. This response also bears on what one can read between the lines, and from a certain point of view, also on what I might have written in a second letter.

Our Sages observe that men have divergent views. It seems that these are sometimes even opposed.

You will kindly greet the entire community on my behalf.

I conclude by blessing you and wishing you all good,

Menachem Schneerson

Notes:
[1] Letter 633.
[2] See Letter 662.
[3] Quotation from the correspondent's letter to the Rebbe.

תרפא

ב"ה, י"ח מנחם אב, השי"ת
הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ באמונה וכו'...

שי'

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מי"ג מנחם אב, בצרוף ג' המחאות, ונא להודיע על שם מי לשלוח הקבלות, אם ע"ש ביהכנ"ס או ע"ש אנשים פרטים ועל איזה סכום, ות"ח ת"ח למפרע על טרחתו בכל הנ"ל.

ובנוגע לתוכן מכתב כבו' - במכתבי מער"ח תמוז לא באתי כמשתדל אדות מגבית לטובת מוסד נחוץ ביותר שהוא בתוך שאר מוסדות נחוצים ביותר. אלא כמזכיר ומעורר על החובה והזכות שלפנינו, לפני כל אחד ואחת מאתנו, לקחת על עצמנו את עול ההוצאות של המל"ח, מחנה, וקה"ת, אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הנה באופן פרטי ואישי לקח על עצמו ההשתדלות למצוא האמצעים הדרושים להוצאותיהם, וסידר גם חלק גדול מעבודתו החשאית על ידם.

כמה אופנים בהתקשרות איש אל רעהו, תלמיד לרבו, חסיד לרבי שלו וכמה מדריגות בזה.

ההתקשרות בכלל הוא על ידי ההליכה באורחותיו. ומתחלק לשלשה סוגים, מלמטה למעלה, בהתאם לסוג אורחותיו של זה שמתקשר אליו:

(א) מבקש או מצוה לאחרים לעשות - התקשרות המתקשר על ידי זה שמקיים ציווי והוראה זו.

(ב) עושה בשותפות עם אחרים - התקשרות המתקשר על ידי זה שמשתתף גם כן בזה.

(ג) עושה בעצמו - התקשרות המתקשר עי"ז שכאשר ניתנה ל[ו] האפשריות מחלי[ף] אותו בעשיות[יו].

ובמכתבי של ער"ח תמוז באתי לעורר את החסידים המקושרים, או השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שעתה ניתנה האפשריות להתקשרות במדריגה השלישית, התקשרות נפש רוח ונשמה חי' יחידה שלהם בנשיא וראש דורנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.

ואחר כל זה, ישער כבודו בעצמו את הרושם אשר עשה עלי המענה שבמכתבו.

ואין כוונתי בזה להסכום, שמתנצל ע"ז וכו', כי כלל כללו רז"ל (סוף מנחות) שהמרבה והממעיט העיקר הוא שיכוון לבו. ובכל מאדך - הפי' הוא מאד שלך עתה אף שלגבי אחר או במצב אחר אינו "כל מאד".

ומתכוון אני להידיעה, אשר שכשקראו מכתבי "ופטור בלא כלום אי אפשר, עשינו מגבית מאוחדת עם עזר לפלוני בן פלוני שמכבר פנו אלינו לעזור לו".

מועט מחזיק את המרובה.

מה שעמלתי אני כמה זמן להסביר בתחילה לעצמי, איך לאחוז בההתקשרות מיטן רבי'ן, ואח"כ - באיזה אותיות הכתב להלביש את רעיונותי בנוגע לאחד מהדרכים בזה, ואח"כ לבחור מזה מה להכניס במכתבי הנ"ל (ומקצת מהשיריים במכתבי זה),

הנה בשתי שורות אלו שבמכתבו הודיעוני הערכה שלהם בכהנ"ל ומענה מלא על מכתבי: על המובן בו מבין השטין, ובמדה ידועה, גם על מה שיכולתי לכתוב במכתב שני.

אמרז"ל אין דעותיהן שוות. וכנראה שלפעמים יכול להיות גם מן הקצה אל הקצה.

מטובו לפרוש גיני שלום כל החבורה תי'.

החותם בברכה ואיחול כל טוב

מנחם שניאורסאהן
תרפא
מהעתק המזכירות.

במכתבי מער"ח תמוז: דלעיל תרלג.

כמה אופנים : ראה גם לעיל אגרת תרסב.