Igrot Kodesh · Letter 6827 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

27 Nissan* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 23 Nissan*, which followed a particularly long interruption. At a propitious moment, I will mention your name at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects you, in accordance with what you write me.

You justify your state of mind (note 1: In this case, discouragement) by the weakening of several activities that were being carried out by the youth of the Chabad* association and by the Chassidim*, particularly in your city. It is evident that the opposite must be true (note 2: That such an observation must have the effect of redoubling one's ardor). Thus, it is clear that a man who feels a weakness in one of his limbs will not set about weakening all the others. On the contrary, to strengthen the weakened limb, it is necessary to reinforce and fortify the others. Now, all Jews form but a single organism. And the same is true for the organism within this organism — the Chabad* Chassidim* (note 3: Within the Jewish people) — and in particular, the youth of the Chabad* association.

In other words, everything is an effect of Divine Providence*, and if you observe a weakness on one or several points, it is clear that there is a heavenly indication that you must inform those who are concerned, act yourself so that these activities are multiplied by two or by three, in order to complete what was lacking and to add more. Another point, which is also essential: the result is commensurate with the effort (note 4: Literally, "the mark on the camel's back depends on the weight of the burden"). This demand and this addition will prove that you have indeed received additional strength. You must therefore use it fully, by broadly developing the activities you have carried out until now. It suffices for this to use the potential you possess. This is self-evident, to the point that no further explanation is necessary. I await good tidings of what has just been said, as well as of the work you will do among your friends in this domain. And here too, nothing can withstand the will. With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

E. Kwint,

ו'תתכז

ב"ה, כ"ז ניסן, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ג ניסן, לאחרי הפסק הכי ארוך.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבו.

ומה שמבאר מצב רוחו - מהחלישות באיזה מפעולות צעירי אגו"ח ואנ"ש, בפרט ב...

מובן וגם פשוט, שאיפכא מסתברא, ובדוגמת האדם בעצמו - שכשמרגיש חלישות באיזה מאבריו, פשיטא שאין זה טעם שיביא הוא חלישות בשאר האברים. ואדרבה אחד מדרכי הרפואה להאבר שנחלש - הוא ע"י חיזוק ותוספת חיזוק בשאר האברים.

והרי כל ישראל הם קומה שלימה אחת, ועד"ז קומה בתוך קומה - אנ"ש חב"ד וצעירי אגו"ח במיוחד.

במלות אחרות, באם רואה (והרי הכל בהשגחה פרטית) שבנקודה אחת או יותר, ישנה חלישות, בודאי שזהו הוראה באצבע מלמעלה, שעליו לעורר השייכים לזה ע"ד החלישות, ולפעול בעצמו - שיכפלו וישלשו פעולות האמורות, בכדי למלאות מה שחסר והוספה. וגם זה עיקר בהאמור - שכיון שלפום גמלא שיחנא, הנה דרישת הוספה האמורה ה"ה הוכחה שהוסיפו לו גם בכחות נוספים ויכולתו שיוסיף כהנה וכהנה, בפעולותיו שעד עתה. ועליו רק להוציא הנ"ל מהכח אל הפועל, וק"ל. ולפשיטות הענין אין הדבר דורש ביאור נוסף. ואחכה לבשו"ט בכל האמור, וגם מפעולתו על חבריו בנקודה האמורה, וגם בזה אין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

א. קווינט

מזכיר

ו'תתכז
נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 462.