Igrot Kodesh · Letter 6835 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

2 Iyar* 5719,

After a particularly long interruption, I received your letter of 23 Nissan*, briefly describing your activity. Of course, I am surprised and astonished by such a long interruption, especially since indirectly I have had news of your achievements during the months that have elapsed. These were fruitful and made a good impression. This impression was sometimes even very strong. Why then not announce good tidings? Moreover, they are, in this case, "good for the heavens and good for the creatures." And that which is good produces fruits, as our Sages* emphasize in tractate Kiddushin* 40a.

All of this is also the answer to your remark that your state of mind has not improved because... (note 1: The recipient of this letter had indicated to the Rebbe that he possessed certain faults which called into question his activity). It is clear that this does not at all correspond to reality. You know the saying of my father-in-law, the Rebbe, that the prohibition of lashon hara* applies not only to others but also to oneself. You also know the saying and teaching of his father, the Rebbe (note 2: The Rebbe Rashab*), according to which just as one must be aware of one's faults, one must also know one's qualities. Furthermore, when it comes to convincing others, awareness of one's qualities is more important than awareness of one's faults. This is self-evident.

At a propitious moment, I will mention your name and those of the members of your family at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. May Hashem grant that you give me good tidings of each one in particular. We have lived through the month of Nissan* and now find ourselves in the month of radiance (note 3: Iyar*. See letters nos. 6831 and 6832), when those who illuminated the world were born (note 4: The Patriarchs). And one knows the words of the Arizal* according to which when "these days are commemorated," they are also "relived." May Hashem therefore grant that you experience increase in your personal and communal concerns at once, within all of Yisrael*. You will experience freedom and deliverance, in order to multiply the radiance in the world — the reflection and the lights of the deeds of our Patriarchs. The Tanya* explains that all their limbs, all their actions were consecrated solely to the Will of Hashem. With my blessing to give good tidings of all this,

ו'תתלה

[ב' אייר תשי"ט]

לאחרי הפסק ארוך ביותר, נתקבל מכתבו מכ"ג ניסן, ר"פ מפעולותיו.

ומובן שהפלא והתמי' גדולה ביותר על ההפסק הכי ארוך. ובפרט שהלא מן הצד קבלתי כמה ידיעות מפעולותיו במשך חדשים שעברו, שהיו בהצלחה והשאירו רושם טוב, ולפעמים גם רושם חזק וכו' וכו'. ולמה ימנע הטוב מלהודיע, ובפרט שזהו טוב לשמים טוב לבריות וטוב עושה פירות, וכדרז"ל בקדושין מ' ע"א. מהנ"ל מובן ג"כ, שמה שכותב שבמצב הרוח אין שינוי לטובה מפני כו', בודאי שאין זה מתאים להמציאות.

וכבר ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאיסור לשון הרע הוא לא רק בהנוגע לזולתו אלא גם בהנוגע לעצמו. וידוע פתגם הוראה מכ"ק (אביו) אדמו"ר: כמו שצריך לדעת חסרונות עצמו, כן צריך לדעת ג"כ מעלות עצמו. ועוד להעיר - שבהנוגע לפעולה עם הזולת, לפעמים הכרת מעלות עצמו נוגעת יותר מאשר הכרת חסרונות עצמו, וק"ל.

בעת רצון יזכירוהו וכל ב"ב שיחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב אודות כאו"א מהם.

וכיון שבאים אנו מחדש ניסן ונמצאים בחדש זיו, בו נולדו זיותני עולם, וידוע דברי האריז"ל, שכשהימים נזכרים (ה"ה גם) ונעשים, הנה יתוסף בענינים הפרטים והכללים, בתכ"י, חירות וגאולה להרבות זיו בעולם, זיו והארות מעשה אבותינו, וכמובא בתניא, שכל אבריהם ועשיותיהם רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ו'תתלה
נדפסה בס' השליחות ע' 244.