Igrot Kodesh · Letter 6860 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

13 Iyar* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter, in which you convey your concern upon observing that unfortunate events occur sometimes. And you tell me that you are saddened by this. Now, the answer to all this is already found in the Tanya* and in various Chassidic* texts. Bitterness and even sadness are incitements of the evil inclination and one of the stratagems at its disposal in the battle it wages to prevent man from serving Hashem. It is clear that one must feel bitter about an unfortunate event, but as the Tanya* indicates — you should consult its index — bitterness must be distinguished from sadness, and the former has its place only at certain moments (note 1: Those of the moral accounting, whereas sadness is entirely excluded at all times).

But it is clear that you must fully regret the past and take good resolutions for the future, with all the necessary firmness. You will therefore decide to choose life and the good of our Torah*, Torah* of life, of which it is said: "I have given you a good acquisition" (note 2: "Do not abandon My Torah*"). And when a man sanctifies himself even a little, here below, he receives from Hashem immense sanctification. You will therefore establish regular studies in the revealed dimension of the Torah* and in Chassidus*, which you will intensify, furthermore, during Shabbos* and the festivals.

It would be good to have your tefillin* checked, to ensure that they are kosher*, in conformity with the Halachah*. And you will maintain the practice of the three well-known studies, which pertain to the Chumash*, the Tehillim*, and the Tanya*. Each weekday, before the morning prayer, you will set aside a few coins for tzedakah*. Of course, you will undertake all this without making a vow of it. You will also have the mezuzos* of your apartment checked, to ensure that they are kosher*, in conformity with the Halachah*. Awaiting good tidings of all that has been said,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ו'תתס

ב"ה, י"ג אייר, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו בו כותב דאגתו על מה שמתרחש לפעמים ענינים בלתי רצוים, ומעוצב הוא מזה וכו'.

והנה כבר מלתו אמורה ומבוארת בספר תניא קדישא ובכ"מ בתורת החסידות, אשר מרה שחורה אפילו גם עצבות הרי זה מפיתויי יצר הרע ואחד מתכסיסי מלחמתו למנוע את האדם מלעבוד השי"ת, ואף שברור שצריכים להיות במרירות מענין בלתי רצוי, מבואר שם (עיין במפתח-ענינים מקומות המצוינים - בתניא) החילוק שבין מרירות לעצבות, ואיך שאפילו למרירות זמנים קבועים לזה.

אלא שמובן וגם פשוט שעליו להתחרט בחרטה על העבר ולהחליט בתוקף הדרוש בקבלה טובה על להבא, לבחור בחיים וטוב תורתנו תורת חיים עלי' נאמר לקח טוב נתתי לכם, וכשאדם מקדש עצמו (אפילו) מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, ויקבע שיעורי לימוד בתורת הנגלה ובתורת החסידות ובהוספה בהלימוד בימי הש"ק ויום טוב.

ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין, ושמירת התקנה דשלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ובכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה, ומובן שכל זה צ"ל בלי נדר, וכן אשר יבדקו את המזוזות בדירתו שתהיינה כולן כשרות כדין.

המצפה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר