Igrot Kodesh · Letter 6875 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

23 Iyar* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I received your letters of 9 Iyar* and those that followed. Regarding the school, I have already responded officially, in a letter addressed to its administration, to the correspondence of which you yourself were one of the signatories. I add that, to my great pain, the same is true for the other activities (note 1: Carried out by the Chabad* Chassidim*, apart from this school). You tell me that everything depends on the relationship and the conduct of a certain person (note 2: Who is creating a blockage). You will understand that I am surprised by this, for when one person opposes the majority, it is the opinion of the majority that must prevail. And this is not an irrational ruling of the Torah*, but rather a logical attitude, conforming to reality. Nevertheless, it is clear that the majority must make known that it exists, in such a domain and in such an action. For this, it is necessary to act and to publicize what has been accomplished. On the other hand, when these two points are lacking (note 3: When one does not act and does not publicize), at least partially, the possibility of following the majority is also lacking. When it proves necessary, everyone assembles, and indeed, you all signed the letter concerning the school. It is therefore clear that you must assemble and deliberate on the general situation, which is indeed the consequence of what you write, rather than merely saying: "It is not possible to improve things in the future."

Finally, I must, of course, react vigorously to the end of your letter, according to which I supposedly link minimal means of earning a livelihood to action in the domain of Chabad* (note 4: That one should work in Chabad institutions, even at an extremely low salary). First and foremost, the essential point: the satisfaction of each person's needs is ensured by Hashem Himself, Creator of the world, Who directs it (note 5: And Who therefore determines the amount independently of whether one works for this institution or that one). Furthermore, I indeed wish, for my part, that each person know material abundance, concretely, here below, and I hope that no one will suspect me of harboring any other sentiment. This must therefore not be linked to any other element. And I wrote to you on these two points solely to give you my opinion on the situation as I see it, but not to establish a link or to impose conditions, Heaven forbid — not only regarding earning a livelihood, but also regarding knowing abundance, as I said.

We are in the period of the Omer* and we count the days — not in ordinal number, first, second, but in cardinal number, two days — which means that the illumination of the preceding day is joined to that of the present day and its accomplishment. May Hashem therefore grant that all the positive accomplishments of the Chassidim* of your city be likewise joined together. When one adds up the goodwill and the wise accomplishments of all, it is certain that the veils and obstacles will be removed. Then you will disseminate the wellsprings of Chassidus*, its practices and its customs, in your city and around it, in ever wider circles, with joy and enthusiasm, generosity of spirit and material abundance. With my blessing to give good tidings of all this,

ו'תתעה

ב"ה, כ"ג אייר, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתביהם מט' אייר ושלאחריו, ובהנוגע למוסד החינוך כבר עניתי רשמית ע"ש ההנהלה במענה להמכתב שגם הוא הי' חתום עליו.

ובזה להוסיף שלצערי הרב אותו המצב הוא בהנוגע לשאר הפעולות, ובמ"ש שהכל תלוי ביחס והתנהגות דאיש אחד, מובנת הפליאה דיחיד ורבים הלכה כרבים הרי אין זה גזירת הכתוב כי אם ענין שכלי ומתאים להמציאות, אלא שמובן שהרבים צריכים להודיע ע"ד מציאותם בענין פלוני ובפעולה פלונית, שההודעה בזה הוא ע"י פעילות והודעה אודותה, וכשחסר בשתי אלו, עכ"פ בקצת, חסר גם בההלכה כרבים, וכיון שלעת הצורך מזדמנים כולם יחד, וכנראה ממה שחתמו כולם במכתב בהנוגע לבית הספר, פשיטא שעליהם להזדמן יחד ולדון על המצב בכללות, שככתבו המצב בכ"ז בא כתוצאה מזה ולא "שאין לשנות לטוב בהנוגע להבא".

ולאחרונה מובן שעלי להגיב בחזקה על סיום מכתבו, שאני מקשר הפרנסה המינימלית בפעולות בכרם חב"ד וכו', נוסף על הנקודה העיקרית שהזן ומפרנס לכל הוא השי"ת בורא עולם ומנהיגו, ב) הנה פשוט ג"כ (ותקותי שאיש לא יחשדני אחרת) שאיחולי, שיהיו מזוני רוויחי לכאו"א בפועל למטה מעשרה טפחים, ולא לקשר זה עם איזה ענינים שיהיו.

ומה שכתבתי בשייכות שני הענינים, היתה רק הבעת חוות דעתי בהנוגע להמצב כפי שרואה הנני אותו, ולא שאני המקשר ומתנה תנאים ח"ו ולא רק בהנוגע לעניני פרנסה אלא גם אפילו למזוני רוויחי כנ"ל.

וכיון שנמצאים אנו בימי ספירת העומר, שסופרים הימים לא במספר סדורי ראשון ושני, אלא במספר כוללי שני ימים וכו' ז.א. שגם ההארה דיום הקודם מצטרפת להארה דיום זה ופעולותי', הנה יהי רצון שיתקבצו החפץ הטוב של כאו"א מאנ"ש אשר במחנם הט' והרצון הטוב ופעולות הטובות שבהצטרף כולם יחד, בודאי שיוכלו לבטל ההעלמות וההסתרים ולהפיץ המעינות במחנם ובסביבתם, תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בחוגים ההולכים ומתרחבים ומתוך שמחה וטוב לבב בהרחבת הדעת ובהרחבת הפרנסה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.