Igrot Kodesh · Letter 6908 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

26 Sivan* 5719,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem, Rav* Moshe (note 1: Rav* M. Huzler, of Tel Aviv),

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 22 Sivan*. At a propitious moment, I will mention all those you cite at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, so that each one obtains the satisfaction of his needs, in accordance with what you write to me. May Hashem grant that you give me good tidings of all this, of a visible and tangible good.

You tell me that, for the first time, you spent the night of Shavuos*, the time of the giving of our Torah*, in the synagogue of the Chassidim* Lubavitch. May Hashem grant that there be here a good beginning. It is, indeed, the time of the reception of the entirety of our Torah*. There will therefore be, in this matter, a commencement, as "in those days, at this time" (note 2: At the revelation of Sinai). This is self-evident.

You refer to the fact that we do not recite Akdamos* (note 3: A hymn that is recited, in certain communities, on the first day of Shavuos*) and I am astonished by your surprise. Indeed, you find yourself in our Holy Land, may it be restored and rebuilt. Yet you seem not to know that all the Sephardim* do not recite it either. The custom of Lubavitch is also not to read it, although I have not heard the reason for this. And you should consult Tractate Sukkah* 44b, according to which: "since this came forth from his mouth..." they endeavored to act accordingly, even when this resulted in a leniency in the Halachah* (note 4: A disciple must, in all cases, conform to the teaching of his master).

You also mention the Chabad* custom according to which the one who lifts the Sefer Torah* (note 5: After its reading) then places it back on the reading table, closes it himself, and then sits down on a bench. It is only afterward that the cloth is wrapped around the Sefer Torah*. You should consult, in this regard, the Aruch HaShulchan*, who was one of the leaders of the Ashkenazim*, chapter 147, paragraph 9. Indeed, he praises this manner of practice and he concludes by saying that the custom of the Ashkenazim* (note 6: Which consists of sitting with the Sefer Torah* still open, so that someone wraps it while the one who lifted it is seated) is surprising in this matter. To the reason he gives, one may add the following:

A) Various customs relating to the Sefer Torah* show that it is kept open only when necessary and that it is closed immediately afterward.

B) One must, to the greatest extent possible, reduce divergent customs that may exist between Jewish communities. Now, among the Sephardim*, the Sefer Torah* is lifted before the reading, then placed back on the table and closed or turned (note 7: One therefore joins them by doing the same, after the reading of the Torah*).

C) To close it in the proper manner, you should consult the Shaarei Ephraim*, chapter 310, paragraph 19.

Regarding opening it to three columns, you should see the Mishnah Berurah*, chapter 134.

With my blessing to give good tidings, always and every day, of your communal accomplishments, as well as of what concerns you personally,

ו'תתקח

ב"ה, כ"ו סיון, תשי"ט
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה משה שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ב סיון.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בהנ"ל בטוב הנראה והנגלה.

במ"ש שפעם ראשונה בילה ליל חג שבועות זמן מתן תורתנו בבית הכנסת חסידותי דליובאוויטש.

יהי רצון שתהי' זה התחלה טובה והרי זמן מתן תורתנו בכללותה התחלה כמו שהי' בימים ההם בזמן הזה, וק"ל.

במ"ש בהנוגע לאי אמירת אקדמות - לפלא פליאתו, בהמצאו באה"ק ת"ו, שכנראה לא נודע לו שאצל כל הספרדים אין מנהג האמור, וגם בליובאוויטש לא נהגו לאומרם (אף שלא שמעתי טעם בזה, ועיין סוכה מ"ד ב' דכיון דנפק מפומי' וכו' דקדקו לנהוג כן אף לקולא עיי"ש).

במש"כ במנהג חב"ד שהמגבי' הס"ת חוזר ומניחה על הבימה וגוללה בעצמו ורק אז יושב על הספסל ואחר כורך המפה כו' - ראה ערוך השולחן (שהי' מראשי האשכנזים) סקמ"ז ס"ט ששיבח מנהג זה. ומסיים שמנהג האשכנזים תמוה. ועל הטעם שכותב יש עוד להוסיף: א) מוכח מכמה מנהגי ס"ת שמהדרים שתהי' הס"ת פתוחה רק בעת הצורך ותומ"י לגוללה. ב) למעט עד כמה שאפשר בחילוקי מנהגי בנ"י. והרי אצל הספרדים שהגבהת הס"ת היא לפני קרה"ת - המגבי' חוזר ומניחה על הבימה וכן הוא הסוגרה (או גוללה). ג) בכדי שתהי' הגלילה כדבעי - ראה שערי אפרים ש"י סי"ט.

במש"כ ע"ד פתיחה דג' עמודים - ראה משנ"ב סקל"ד.

ו'תתקח
מו"ה משה: הוזלר, תל אביב.