Igrot Kodesh · Letter 6948 — Chinuch

By the grace of Hashem,

22 Tammuz* 5719,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to the content of your letter. Hashem has granted you a competence in the domain of education based on sacred values. Moreover, your action in this matter is ever broader. It is therefore quite evident that you must continue it — more than that, redouble your ardor and effort in this matter. For if this is so for those who, until now, have not engaged in such activity or whose success has been doubtful, how much more so is it the case for you. Everyone has an obligation to use his strength to save Jewish souls, to stand at the forefront of those who win Jewish souls, in order to reveal what is hidden and buried within them, to awaken their heart for the Holy One, blessed be He, for His Torah* and for His mitzvos*, in an evident manner, in daily life, in concrete action.

You inform me of the financial difficulties inherent in your situation and you tell me that a business proposal has been made to you (note 1: Which would entail abandoning teaching). As an aside, I see only faint prospects for an individual business in the Holy Land, except on a large scale or for nationals of other countries. This is so for various reasons, particularly due to the competition that has developed in this area among various organizations. As I said, I share this remark as an aside, for even if one could expect such a future in the concrete and material sense, it would also be out of the question, in my view, for you to abandon the pleasant lot that is yours in education based on sacred values. I open a second parenthesis. According to all the evaluations one can establish on the basis of logic, education in the Holy Land, may it be restored and rebuilt, is a broad domain, not only in terms of action but also for the potential of earnings in the strict sense. The salary will therefore become increasingly important, which addresses the second point (note 2: The necessity of earning a livelihood), as I explained to you at length in my letter. Now, in accordance with the teaching of our holy Torah*, one ascends in the domain of holiness but does not descend, which Hashem forbid (note 3: And abandoning teaching for a commercial activity would indeed be a descent).

You will deduce from what I have written to several Chassidim* that, even if submission is at the foundation and origin of the service of Hashem (note 4: And is therefore expressed at its beginning), its effect must be felt throughout the entire day and not only when saying Modeh Ani* (note 5: Upon rising) or Hodu* (note 6: At the beginning of the prayer). For your action to be fruitful, you must find in it interest, pleasure, and moral satisfaction, including in a rational manner (note 7: So that one can observe and understand it). My proposal (note 8: To retain a teaching position) therefore remains valid if you accept it, both of you (note 9: The recipient of this letter and his wife), of your own free will and not solely through submission.

At a propitious moment, I will mention all those you cite at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, in accordance with the content of your letter. I will also mention yours, so that you give me good tidings of your considerable success, in accordance with what has just been said. With my blessing to give good tidings of all this,

ו'תתקמח

ב"ה, כ"ב תמוז, תשי"ט
ברוקלין.

שלום וברכה!

... ובמענה לתוכן מכתבו בהנוגע לעניני... מובן וגם פשוט, שכיון שחננו השי"ת בכשרון בשטח החינוך על טהרת הקדש, ולא עוד אלא שפועל בזה באופן דמוסיף והולך, הרי פשוט שעליו להמשיך בזה, ואדרבה בתוספת התאמצות ובתוספת השתדלות, ובמכש"כ וק"ו מאלו שעד עתה לא התעסקו בזה, או שהצלחתם מסופקת, עליהם כולם החובה לנצל כחם להצלת נפשות בני ישראל, לעמוד בשורה ראשונה בכבוש נשמות בנ"י לגלות בהם הצפון וטמון שלבם ער להקב"ה לתורתו ולמצותיו, בגלוי בחיי היום יומים במעשה בפועל.

ובמ"ש אודות הקישוים הכספים שבהמצב בכלל, שלכן ישנה הצעה מסחרית - הנה בתור מאמר המוסגר, רואה הנני תקות קלושות לעתידו של מסחר פרטי באה"ק ת"ו (לבד אולי קונצרנים גדולים ונתיני חו"ל וכו') ומכמה טעמים והעיקר מפני ההתחרות של הארגונים השונים בזה. וכותב הנני עד"ז כאמור בתור מאמר המוסגר, כי אפילו באם הי' עתידות, כוונתי בהנוגע לחומריות וגשמיות - גם אז לדעתי אין כל מקום לסברא האמורה, שיעזוב חלקו היפה חינוך עטה"ק. ומאמר מוסגר שני, שכפי כל השערות בשכל הבריא, הנה ענין החינוך באה"ק ת"ו כר נרחב הוא לא רק לפעולות אלא גם לשכר כפשוטו, משכורת ההולכת וגדלה, ומזה מענה על נקודה השני' ככתוב בארוכה במכתבי הנ"ל, שמתאים להוראת תוה"ק מעלין בקדש ולא ח"ו להיפך...

מובן ע"פ מ"ש לכמה מאנ"ש, שאף שענין קבלת עול יסוד ושרש העבודה היא, ורישומה צ"ל ניכר במשך כל היום וכו' ולא רק באמירת מודה אני והודו לה', הנה להצלחת העבודה דרוש שיהי' לו בזה טעם ועונג וספוק נפשי גם בכלי השכל, ולכן הצעתי מקומה, באם שניהם יקבלו זה עליהם מתוך הסכמה מלאה ולא מפאת קבלת עול גרידא.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו ומובן שגם אותו בכלל שיבשר טוב מהצלחתו מופלגה, מתאים לקוים האמורים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.