Igrot Kodesh · Letter 6959 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

1 Menachem Av* 5719,

Brooklyn,

To the distinguished Chassid* who fears Hashem and devotes himself

to communal needs, Rav* Yitzchak (note 1: Rav* Y. Damiel. See, concerning him, letter no. 6539),

I greet you and bless you,

After a long interruption, I have duly received your letter from this Sunday, with what was enclosed. You confirm having received my two letters (note 2: These are letters nos. 6876 and 6898) and, if there is a follow-up, you will kindly inform me of it in detail. I thank you in advance. In fact, I include in this follow-up remarks that you yourself will formulate. Indeed, in your letter, you convey a report to me without adding your own remarks. Nor do you tell me how those who posed this question reacted verbally. No doubt they confide more easily in you than in others.

I take the liberty of adding that my aim was not solely that they themselves receive these two letters separately. My words were also addressed to you and, in fact, this is what happened, since several days elapsed between the receipt of one and the other. On the other hand, it was not the same for them, since, according to what your letter says, they read both letters one after the other, without being able beforehand to intellectually "digest" the content of the first. This is regrettable and you well understand the reason. As human nature dictates, when one appeals to emotion in order to understand better and more profoundly, one obtains a result more easily when there is, first of all, from an intellectual standpoint, a disappointment or at least a dissatisfaction, as I indicated in my letter. I therefore emphasized that, even if the requested answer was supposed to be logical, the very nature of such a question and, above all, the pressure it exerts — the desire to obtain an answer — were more emotional than intellectual. Consequently, it is impossible for a rational answer, even an exhaustive one, to satisfy the expectation. If you share with me these remarks, based on what you felt upon reading the first letter and before receiving the second, perhaps it will be possible to verify that this is indeed so.

I take this opportunity to respond to a question you had posed previously. Indeed, in conversing with several Chassidim*, you wondered whether existence will be modified in the World to Come. This refers to your understanding or perception of the Divine. Or must one say that everything explained on this subject is only imagery and manner of speech. According to Chassidus*, everything said about the World to Come — "the glory of Hashem will be revealed and all flesh will see" — must be interpreted literally. Thus, the flesh will see Hashem and creatures endowed with discernment will understand Him intellectually. This is what the teachings of our Sages* establish, in the Talmud and the Midrash* (note 3: The Rebbe notes at the bottom of the page: "See Midrash Tehillim, at the end of chapter 73, and the Yerushalmi, Tractate Avodah Zarah, chapter 4, paragraph 7. It was already so before the sin of Adam, according to Avos de Rabbi Nosson, chapter 1, paragraph 5. Various Chassidic texts establish this as well, for example the Toras Chaim of the Mitteler Rebbe, in the Chassidic discourse entitled 'Let there fall upon them,' chapter 16"). You should also see the saying reproduced in the Hayom Yom* (note 4: The Rebbe notes at the bottom of the page: "At the date of 15 Adar Rishon. See also Tractate Taanis 11a"): "The stone of the wall shall cry out..."

The journal Kemfer (note 5: The Fighter) has reached me and I saw your article on the foundation of faith and the mitzvos*. I was satisfied to note that, through your intermediary, these words of encouragement reached the readers of this journal. In accordance with Jewish custom, I will formulate a remark on this subject and you will kindly excuse me for what follows. I allude to the "misplaced" impression caused by the fact that you cite, first, the prophets, Nachum Ish Gam Zu (note 6: Who said, for every event that happened to him: "This too is for the good"), then contemporary authors. You must understand what I mean. Certainly, we have many times heard from my father-in-law, the Rebbe, that there is no reason to make distinctions among Jews, which Hashem forbid. However, this does not mean that all barriers disappear. Obviously, I also recall what is explained by various texts, whose origin appears to be the Rambam's* introduction to his Eight Chapters: "Receive the truth from the one who states it." Despite this, you will excuse me for saying that the listing of these names one after another arouses the impression I described. You surely suspect that I write all this to you so that it not happen again in the future. You are entirely right.

I will adopt a positive conclusion by thanking you for the help you provided to the teacher training course organized by the Ohalei Yosef Yitzchak* Lubavitch network. No doubt you will do so again in the future. We have just lived through the month of the deliverance (note 7: Tammuz) of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us. It was the liberation of the greatest number, the salvation of the Torah*, at the time and for the years that followed. He gave of his very person in order to strengthen Yiddishkeit*, in general, and to spread the wellsprings of Chassidus*, in particular. Now, whoever has knowledge of all this must strive, with eagerness, to spread these wellsprings outward. It is thus that one hastens the fulfillment of the promise according to which this period (note 8: Between 17 Tammuz and 9 Av) will soon be transformed into joy and gladness, very soon, through the coming of our righteous Moshiach*. We will then merit "an inheritance without limit." With my respects, my blessing, and in the hope that all your family is well,

N.B.: Of course, you may also convey what has just been said, regarding the reaction to my letters, to those who posed the question — of course, after they have reacted to my two letters as they are, or when they do so, without specifying what is suggested by all that has just been said. Regarding the publication of the letters to which you allude, I defer to your judgment. In your course on Tanya*, you surely mention what constitutes the context of Chassidus*, as has always been done. You will find, on this subject, rich and diverse material in the talks and the Likkutei Dibburim* that have been published.

ו'תתקנט

ב"ה, א' מנחם אב, תשי"ט
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מיום הראשון עם המצורף אליו, אישור קבלת שני מכתבי, ובודאי כשיהי' המשך בזה, יכתוב בפרטיות מתאימה, ות"ח מראש.

ובהמשך להנ"ל כוונתי גם להערות מצדו , כיון שכותב במכתבו שבהנ"ל הדו"ח מבלי הערות נוספות, וכן השקו"ט של השואלים פא"פ, ובודאי שעמו הם גלוי לב יותר בשטח האמור, מאשר עם אחרים.

וארשה לי להוסיף, שלא לבד בהנוגע אליהם כוונתי הייתה שיקבלו שתי האגרות דוקא בנפרד, אלא גם בהנוגע אליו, אלא שבהנוגע אליו, נתקיימה כוונתי, כיון שהי' הפסק בינתים כמה ימים, משא"כ בהנוגע אליהם שמסגנון מכתבו משמע שקראו שתי האגרות בהמשך זו לזו, ולא הי' בינתים שיעור "עכול" במוח, של תוכן אגרת הראשונה, וחבל. וטעמי בהנ"ל מובן, כי בטבע בני אדם, בכדי שהקריאה להרגש תתקבל בעומק יותר ובטוב יותר, הכשרה מתאימה היא, כשמקודם לזה באה אכזבה משטח השכל, עכ"פ אי שביעת רצון מלא בשטח השכל, וכמו שרמזתי במכתבי ועוררתי, שאף ששואלים מענה ע"פ שכל, טבע השאלה והעיקר זה שהשאלה לוחצת ודורשת פתרון, בא בעיקר מצד הרגש ולא מצד השכל, ולכן אי אפשר שמענה שכלי אפילו בשלימות - ישביע הצמאון, ואפשר שבהערות שלו הנזכרות לעיל, באם קצתם יכתוב מתאים למה שהרגיש לאחרי קריאת האגרת הראשונה וקודם קבלת השני', יושקף גם האמור לעיל.

אשתמש בהזדמנות זו, לענות על שאלתו מכבר, במה שבשיחתו עם אחדים מאנ"ש, הי' ספק, אם תשתנה מציאות היש לעתיד לבוא, הכוונה להבנתו או הרגשתו בעניני אלקות, או שהדברים המובאים בזה הם רק בדרך משל ומליצה.

וע"פ המבואר בתורת החסידות, הכתוב ביעוד דלעתיד לבוא ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, הענין כפשוטו, שהבשר יראה (ובאלה הברואים שיש להם שכל, גם יבין) - כי פי ה' דבר. ומיוסד הנ"ל על מאמרי חז"ל בש"ס ומדרשים*, והוא ג"כ בפתגם המועתק בהיום יום**: אבן מקיר תזעק וגו'.

באו לידי חוברות "קעמפער" וראיתי מודפס מאמרו, וועגן יסוד פון אמונה ומצות, ונהניתי אשר על ידו הנה גם לקוראי מכ"ע כהנ"ל הגיעו דברי התעוררות אלו.

וכמנהג בני ישראל, שאי אפשר בלי הערה, בודאי יסלח לי על הבא לקמן, והוא ע"ד הרושם "הבלתי מתאים", מזה שבחדא מחתא מביא דברי הנביאים, נחום איש גם זו, ואחרי כן ממחברי דורנו זה, וד"ל. ואף ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר שאין לומר "להבדיל" ח"ו בין יהודי ליהודי, פשוט שאין זה אומר, שבטלו כל המחיצות.

מובן שזכורני גם כן המובא בכמה מקומות [כנראה יסודו בדברי הרמב"ם בהקדמתו לח"פ], קבל את האמת ממי שאמרו, בכל זה הנה, לאחרי בקשת סליחתו, המשך בשטח אחד שמות אנשים הנ"ל זה אחר זה, משאיר רושם כהנ"ל.

בטח יחשדני, ומכוון אל האמת, שכוונתי בכתבי האמור התקוה שאפשר עי"ז יושלל ענין כזה בעתיד.

ומסיימים בטוב, בנתינת ת"ח על הסיוע שלו לקורס השתלמות המורים, המאורגן ע"י רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, שבודאי גם להבא יעשה כזה ובכגון זה.

ויהי רצון שכיון שבאים הננו מחדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהיתה גאולת הרבים והצלת התורה בעת ההיא ולשנים הבאים לאחרי זה, ואשר מסר נפשו על החזקת היהדות בכלל והפצת מעינות תורת החסידות ביחוד,

הנה כאו"א אשר נודע ע"ד האמור, ישתדל במרץ בהפצת המעינות חוצה, אשר עי"ז מקרבים קיום היעוד (שמבין מצרים אלו, שיהפכו בקרוב לששון ולשמחה, בעגלא דידן ע"י דקאתי מר משיח צדקנו, ונזכה) לנחלה בלי מצרים.

בכבוד ובברכה לבשו"ט ובתקוה שלכב"ב שי' שלום.

נ.ב.

הכתוב לעיל, התגובה ע"ד האגרות, מובן שברשותו למסור להשואלים גם זה, כמובן לאחרי שהגיבו או יגיבו על אגרותי כמו שהן, מבלי הוספת הרושם מהכתוב לעיל.

בהנוגע לפרסום אגרות הנ"ל שכותב אודותו - אל בינתו אשען.

בשיעוריו בהחוג ללימוד "תניא", ודאי מתבל דבריו בענינים של ארום פון חסידות, כנהוג מאז בכגון דא. והרי חומר עשיר ומגוון נמצא בזה - בשיחות ולקו"ד הנדפסים.

*)ראה מדרש תהלים סו"ס עג. ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ז. ועוד [וכן הי' גם לפני החטא (אדר"נ פ"א, ה)]. ובכ"מ בדא"ח. לדוגמא בתו"ח לאדהאמ"צ ד"ה תפול עליהם סט"ז.

**)ט"ו אד"ר. וראה ג"כ תענית יא, א.

ו'תתקנט
מו"ה יצחק: דמיאל. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תקלט, ובהנסמן בהערות שם.

שני מכתבי: דלעיל ו'תתעו. ו'תתצח.