Igrot Kodesh · Letter 6997 — Chinuch

By the grace of Hashem,

11 Elul* 5719,

Brooklyn,

To the Rav*, distinguished Chassid* who fears Hashem and

assumes a sacred mission, Rav* Shlomo Chaim (note 1: Rav* Sh. Ch. Kasselman, director of the Yeshivah* Tomchei Temimim* of Lod. See, concerning him, letter no. 6894),

I greet you and bless you,

I have duly received your letter from the first day of Rosh Chodesh* Elul*, with what was enclosed, as well as the one that preceded it. You briefly describe the situation of the holy Yeshivah*, of which Divine Providence has granted you the merit and success to be the spiritual guide. Of course, what I myself write, from here, about education based on sacred values does not justify the elimination of classes, nor even the modification of the overall appearance of this institution, all the more so since only a small minority is capable of receiving the education that is appropriate. And, of course, a small part of all this is authorized by the relevant administrations.

Likewise, you distinguish between those who were sent from here to provincial cities and the situation in the Holy Land, may it be restored and rebuilt (note 2: In the United States, Yeshivos were created or strengthened in certain cities by sending students from New York. In the Holy Land, however, such sending is not advisable). Now, you must explain this distinction to them (note 3: To the students of the Yeshivah* of Lod) and not to me. For the essential role of a spiritual guide is to indicate to the students what our masters truly expect of each one. But the essential element missing from your letter is, in fact, the following. I do not see what effort is being made to remove and uproot an idea accepted by many of our brethren, the Sephardim*, according to which children must, from a relatively young age, devote themselves to earning a livelihood. And this habit has become second nature. Of course, an immense effort and a broad intervention are necessary to implant in them what should be natural (note 4: The necessity of completing their studies before going to work). This is also the role of a spiritual guide teaching Chassidus*.

You refer to a collection of Talmudic commentaries by the students (note 5: See, on this subject, letter no. 6943), who cannot compose novel explanations. I do not know on what basis the idea rests that such a collection must contain novel explanations. You have no doubt seen the one published here. It contains developments, but not novel explanations. And may Hashem grant that the same apply also to the revealed dimension of the Torah* and not only to Chassidus*. You say that it suffices to explain to them the simple meaning of these texts, without asking anything more. If the situation is as you describe, you will understand that I am pained by it, but I have good hope that this is not the case. One must therefore demand of them much more than what you write, without however seeking the novel explanations to which you alluded, for these do not proceed from an advisable manner of studying, including the revealed dimension of the Torah*, as Kuntres Eitz HaChaim* explains (note 6: By the Rebbe Rashab*, making a Chassidic analysis of Torah study), and even less so Chassidus*. It is truly regrettable that developments on the ideas of Chassidus* have not been published for a long time already. This would have brought special motivation to the students and to those above them. Above all, it would have led many of them to study Chassidus* in the appropriate manner and not solely because of the necessity imposed by the Yeshivah* program.

I send you this letter by express, particularly because of this last point, for the publication of such a collection, as soon as possible, is a necessity. And a spiritual guide must devote himself to all this, although the act is essential. May Hashem grant that one use, to achieve this, the days of Elul*, which are a propitious time. As the Alter Rebbe* says, the thirteen Attributes of Divine Mercy shine then. May Hashem therefore grant that the students become passionate about the study of the revealed dimension of the Torah* and of Chassidus*, in the manner just described and with all the necessary depth. Were this the case, it is certain that you would have numerous commentaries that could be published in this collection. With my blessing to give good tidings, to be inscribed and sealed for a good year,

ו'תתקצז

ב"ה, י"א אלול, תשי"ט
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה שלמה חיים שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מאדר"ח אלול עם המצורף אליו וכן הקודמו, בו כותב ר"פ מהמצב בהישיבה הק' אשר השגחה העליונה זיכתו והצליחתו להיות שם משפיע.

ומובן וגם פשוט שמ"ש אני מכאן אודות גודל הענין דחינוך על טהרת הקדש אין זה טעם כלל לביטול כתות או לביטול ציור הכללי, ובפרט שרק חלק מועט ביותר מסוגל לחינוך כדבעי, וכמובן רק חלק מועט מתאשר ע"י המשרדים המתאימים וכו'.

כן במ"ש החילוק כששלחו מכאן לערי השדה מאשר המצב באה"ק ת"ו הרי חילוק זה צריך להסביר להנ"ל, ולא לכאן, והרי זהו תפקידו העיקרי של משפיע להעמיד הת' על אמיתת כוונת רבותינו נשיאינו בהנוגע לכאו"א, והעיקר מה שחסר במכתבו הוא, שאינו ניכרת השתדלות לשרש ולעקר הנחות שאצל כמה מאחב"י הספרדים שיחיו שהענינים לפנים הכריחו אותם להעסיק ילדיהם בגיל רך לפי ערך בעניני פרנסה עד שההרגל נעשה טבע שני, ומובן גודל היגיעה והשתדלות לשרש ענין טבעי, וגם זה ה"ה מתפקידו של משפיע דא"ח.

במ"ש בנוגע לחוברת פלפול התלמידים, שאינם שייכים לחידושים וכו', איני יודע היסוד, שהחוברת צריכה להכיל חידושים, ובטח ראה חוברת הנדפסת כאן שעיקר הדגשה היא בהסברה ולא לחידושים, והלואי הי' בכגון זה בחלק הנגלה גם כן ולא רק בחלק החסידות. ומ"ש שדי להבינם הענינים כפשוטם ואין לתבוע מהם יותר על זה, מובן הצער באם המצב הוא ככתבו, אלא שתקותי שהמצב אינו כן, ויש לתבוע מהם הרבה יותר ממ"ש במכתבו, אלא בשלילת החידושים דלעיל, ומפני שלא זהו דרך הלימוד הנכון וגם לא בנגלה, כמבואר בקונטרס עץ החיים ועאכו"כ בחסידות, והלואי היו מדפיסים מאז ענינים בהסברות בעניני חסידות שהי' נותן זה חשק מיוחד להתלמידים וגם להעומדים על גביהם, ובעיקר שהי' ממשיך כמה ללימוד החסידות כדבעי, ולא רק מפני שסדר הישיבה מכריחם...

שולח הנני מכתבי זה במהיר דחוף ביחוד בשביל נקודה האחרונה כי כנ"ל מוכרח הדבר שיו"ל חוברת הנ"ל בהקדם ושהמשפיע יתמסר גם לזה אף שהעיקר הוא המעשה בפועל.

ויהי רצון שינצלו ימי אלול עת רצון וכדברי אדה"ז שאז מאירים י"ג מדות הרחמים, שיתעוררו התלמידים בלימוד הנגלה וחסידות דוקא באופן האמור בהעמקה ועיון, שאז בודאי כמה וכמה ענינים יהיו להדפסים בחוברת האמורה...

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

ו'תתקצז
מו"ה שלמה חיים: קסלמן, לוד. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תתצד, ובהנסמן בהערות שם.

במ"ש בנוגע לחוברת פלפול התלמידים: ראה לעיל אגרת ו'תתקמג.