Igrot Kodesh · Letter 7109 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

8 Kislev* 5720,

Brooklyn,

To Mr. Yaakov (note 1: Mr. Y. Hoenig, of Yerushalayim*),

I greet you and bless you,

A) I am responding to your letter of this Thursday evening, in which you ask me about what you found in the Ginzei Nistaros, volume 1, paragraph 59 (note 2: In the HaTamim, page 24-558), reporting that the Jews committed themselves to do, every year, on the date of 26 Tammuz*. You ask me why this day is not celebrated, why it is not even recognizable as a festival. I have not heard an explanation on this subject. Nevertheless, it seems to me that this situation can be compared to that of a festival whose date is permanently fixed only after it has already passed. One finds an allusion to this in the words of our Sages* regarding the miracle of Chanukah*. Tractate Shabbos* 21b says, indeed, that: "the following year, they established it" (note 3: The festival of Chanukah was established the year following the victory). In this case, the commitment to which you refer took place in 5519 (1759), which means that even before the realization of what was proclaimed the first time, the passing of the Baal Shem Tov* occurred and all dispersed. One knows what the state of mind was then, among his students. It therefore seems that, from the outset, this commitment was never honored.

B) At the same reference, paragraph 55 (note 4: In the HaTamim, page 227-29), it is explained that: "No place is 'empty' of Him," including within the most inferior objects. Such is the conception of Rabbi Moshe Cordovero*, and you consider that this must also be that of the Arizal*, as the Alter Rebbe* explains in Iggeres HaKodesh*, chapter 25. One may, on this subject, make the following remark. As you know, the Tzimtzum* (note 5: The contraction of the Divine Light that is the origin of Creation) is not mentioned in the writings of Rabbi Moshe Cordovero* and appears only in the Kabbalah* of the Arizal*. It is this Tzimtzum* that is the origin of the error made by certain people who consider themselves wise and who interpreted this term according to its literal meaning, as the Shaar HaYichud VeHaEmunah* indicates in chapter 7. This is not so according to the Kabbalah* of Rabbi Moshe Cordovero*, which leaves no room for such an error. Now, the letter reported in that paragraph was written to answer the questions posed in the most obvious manner. This is why the Kabbalah* of Rabbi Moshe Cordovero* is mentioned, according to which all agree that even in the most inferior levels, "no place is 'empty' of Him."

I have good hope that you set aside a long time for the study of Chassidus* and that you pose questions only from time to time. Indeed, we have been enjoined to ascend in the domain of holiness. Without a doubt, you increase the time devoted to this study from time to time. May Hashem grant, according to the saying of the Alter Rebbe*, that this fixing be not only in time but also in the soul — which is essential. With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

P.S.: You surely maintain the three well-known studies — on the Chumash*, Tehillim*, and Tanya*. At the very least, you will adopt them in the future.

ז'קט

ב"ה, ח' כסלו, תש"כ
ברוקלין.
מר יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מאור ליום הששי, בו שואל במה שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות חלק א' אות נ"ט, אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו' ביום כ"ו תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יו"ט אינו ניכר.

והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר רק לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון רז"ל, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום (שבת כ"א:). וכיון שקבלה האמורה היתה בשנת תקי"ט, ז.א. שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, היתה הסתלקות הילולא של הבעש"ט ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה שמלכתחילה לא חלה הקבלה.

ב) שם באות נ"ה, השיטה דלית אתר פנוי מני' ואפילו בדברים הנמוכים וכו', - זוהי שיטת הרמ"ק ז"ל, ומקשה, שהרי בודאי זוהי שיטת האריז"ל ג"כ וכמבואר באגרה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ה.

י"ל בזה: ידוע שענין הצמצום אינו בקבלת הרמ"ק, כ"א בקבלת האריז"ל, וענין הצמצום נתן מקום לשגגת מקצת חכמים בעיניהם להבין ענין הצמצום כפשוטו (עיין שער היחוד והאמונה פרק ז') משא"כ לפי קבלת הרמ"ק שמלכתחילה אין מקום לטעות האמור, וכיון שהמכתב (דסי' נ"ה הנ"ל) נכתב לתרץ קושיות בפשיטות הכי גדולה, נזכרה קבלת הרמ"ק, שעפ"ז כולי עלמא מודי דאפילו בדברים הנמוכים לית אתר פנוי מני'.

תקותי חזקה שיש לו קביעות עתים בהרחבה בלימוד תורת החסידות ורק לפעמים רחוקות בא לידי קושיות וכו', וכיון שנצטוינו להעלות בקדש, בטח קביעות האמורה מוסיף עלי' מזמן לזמן, ויהי רצון שכפתגם רבנו הזקן יהי' זה קביעות לא רק בזמן אלא גם (והוא העיקר) קביעות בנפש.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

בטח שומר שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

ז'קט
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 345 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

יעקב שי': העניג, ירושלים.

אות נט: ובהתמים ע' כד [558].

אות נה: ובהתמים ע' [רכז]כט.