Igrot Kodesh · Letter 7143 — Chinuch

By the grace of Hashem,

7 Teves* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of the sixth light (note 1: Of Chanukah*), in which you ask me for a blessing of success in your studies. You point out to me that Chanukah* is a period during which Jews fought for the study of our holy Torah*. At a propitious moment, your name will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, so that the wishes of your heart be positively fulfilled. For all that, it is quite evident that you must put into practice the teaching of our Sages*: "You shall make efforts." In this way, it is certain that the promise will be fulfilled: "They will be crowned with success."

The war of Chanukah*, to which you refer, was not directed against all forms of Torah* study. Its purpose was more precisely, as we say in Al HaNissim* (note 2: The passage inserted in the prayer and in the Grace After Meals during Chanukah*): "To make them forget Your Torah*." In other words, they were not opposed, in principle, to the study of the Torah*, provided that during it, one does not keep in mind the connection with the One Who gave it. Similarly, they were not against the practice of the Mitzvos*, but rejected only: "The decrees of Your Will" — the commandments that have no rational explanation. It is for this that the children of Israel fought. They thereby preserved the study of the Torah* in its entirety, and the practice of the Mitzvos*, including the Testimonies (note 3: The commemorative Mitzvos*) and the Judgments (note 4: The purely rational Mitzvos*).

The same applies in these days, as the Mishnah* specifies. For the Torah* to endure, it is necessary that: "The fear of Hashem precede wisdom." Now, the means of acquiring the fear and love of Hashem is, according to the formulation of the Rambam*, in his Laws of the Foundations of the Torah*, at the beginning of chapter 2: "How does one come to fear Him? By meditating upon the greatness of the Creator, blessed be He." May Hashem grant that you yourself adopt a similar attitude and that you influence your friends to do the same. With my blessing to give good tidings of all this,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ז'קמג

ב"ה, ז' טבת, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מנר הששי בבקשת ברכת הצלחה בלימודים ובהטעמה שחנוכה הוא הזמן שישראל נלחמים על לימוד התורה הק'.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע למילוי משאלות לבבו לטובה.

אבל ביחד עם זה, מובן וגם פשוט, שעליו לקיים הוראת חז"ל יגעת - ותקוים ההבטחה - ומצאת.

ובדוגמת מלחמת ימי חנוכה שכותב אודותה, שהמלחמה לא היתה נגד כל אופן לימוד תורה, כ"א כמו שאנו אומרים בנוסח על הנסים "להשכיחם תורתך " דוקא, ז.א.

שלא התנגדו ללימוד תורה ובלבד שלא יהי' חקוק בשעת מעשה ענין השייכות לנותן התורה. וכן בענין המצות לא התנגדו לכל המצות כ"א דוקא "חוקי רצונך", ז.א. מצות שאין בהם טעם. וע"ז נלחמו בני ישראל ובמילא נשאר אצלם לימוד התורה בכלל וקיום המצות שיש בהם גם עדות ומשפטים.

ועד"ז ממש בימינו אלה כפסק המשנה בשביל שתשמר התורה צ"ל יראתו קודמת לחכמתו, אשר הדרך לבוא לידי יראת שמים ואהבת השם הוא כפסק הרמב"ם בהל' יסוה"ת רפ"ב: שכיצד הדרך לבוא ליראתו ע"י שיתבונן בגדולת הבורא ב"ה כו'. ויה"ר שינהג בעצמו כן וגם על חבריו שי' ישפיע בזה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר