Igrot Kodesh · Letter 7150 — Teshuvah

By the grace of Hashem,

11 Teves* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After a particularly long interruption, I duly received your letter of 4 Teves*, in which you speak to me of housing and of your means of earning a livelihood. At a propitious moment, your names will be mentioned near the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, according to the content of your letter. I will also mention the names you cite near this holy resting place. You refer, at the end of your letter, to the dissemination of the wellsprings (note 1: Of Chassidus*). It is quite evident that this is in no way sufficient — one cannot even say that one acted, but not as much as necessary, or that the result is close to what should have been obtained but is still marked by lack. This applies in no way to the actions you describe, and is all the more surprising since you began to occupy yourself with this and were able to observe your success. You therefore passed the initial period (note 2: Of which it is said: "All beginnings are difficult"). You must not let yourself be convinced by the other side (note 3: The forces of evil), claiming that all this is not your affair, that such an accomplishment is useless. You were yourself able to observe your success. Yet not only have you made no addition in this matter, but moreover, you have made many reductions.

Of course, my words are not intended to cause pain to anyone, especially to someone who, if he had all his strength, could make full use of it to disseminate Yiddishkeit*, in general, and the wellsprings, in particular. The vigor and the power will reduce the pain. Nevertheless, I emphasize here that in the future, a fundamental change must occur in this matter. As the end of chapter 9 of Iggeres HaTeshuvah* explains: "He who was accustomed to read one page..." (note 4: Will read two, in order to transform the past). In other words, if such a man previously had the duty and the merit of giving one public lecture, he should now establish two, as I said. May Hashem grant that you give me good tidings of all this, of a true good — good for Heaven and good for the creatures — a good that bears fruit. With my blessing to give good tidings,

ז'קנ

ב"ה, י"א טבת, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מד' טבת, בו כותב אודות עניני הדירות וכן מצב הפרנסה.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, וכן יזכירו את אלה שכותב אודותם על הציון הק'.

ומובן וגם פשוט שמה שכותב בסיום מכתבו בהנוגע להפצת המעינות, אין זה מספיק כלל אפילו לא בסוג דלא כדבעי למיעבד, שעכ"פ קרוב הוא לדבעי למהוי אלא שחסר, משא"כ בהפעולות אודותם כותב, והפלא גדול עוד יותר, שהרי התחיל בזה וראה הצלחה בפועל, ז.א. שעבר תקופת ההתחלה, ואין מקום לפיתוים מהלעו"ז שאין זה ענינו, או שאין דרישה לזו, מכיון שראה הצלחה, וכנראה לא רק שלא הוסיף אלא עוד גורע כו"כ.

פשוט שאין כוונתי לצער את מי שהוא, ובפרט לזה שאם יהי' כל הכחות אתו עמו יוכל לנצלם במילואם להפצת היהדות בכלל והפצת המעינות בפרט, שהרי צער ימעט בכח ועצמה, אלא שכוונתי היא שעכ"פ מכאן ולהבא יחול שינוי עיקרי בהאמור, וע"ד המבואר באגרת התשובה ספ"ט הי' רגיל לקרות דף אחד וכו', ז.א. שאם בעבר הי' עליו החובה (והזכות) ללמוד ברבים שיעור פלוני, הרי עליו החובה בכפליים, כאמור.

ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור טוב אמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות.

בברכה לבשו"ט.