Igrot Kodesh · Letter 7162 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 Teves* 5720,

Brooklyn,

To the directors of the Yeshivah* Tomchei Temimim*

in Lod*, may Hashem grant you long life,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter and to your questions:

A) I repeat once more what is quite evident. It is particularly painful to observe that several months ago I requested (note 1: See, on this subject, letters no. 6943 and 7123) that a compendium of commentaries written by the students be published. Yet, for the time being, nothing has been done.

B) Likewise, it is equally evident that if the Yeshivah* bears the name Tomchei Temimim*, it is necessary that Chassidus* be studied there and truly understood, as the Kuntres Eitz Chaim* explains at length, and in accordance with the wish of our masters, founders of this Yeshivah*, who direct it. We differ, in this, from the conception of the Chassidim* of ChAGaT (note 2: Who emphasize emotion rather than intellect and therefore do not emphasize the study of Chassidic texts). It is quite clear that students who have been in such a Yeshivah* for one or two years, or even longer, must understand some concepts of Chassidus*, to the point of being able to transmit what they have perceived, orally or in writing. Various references point to books, pamphlets, or Chassidic* discourses that are available. After one or two years of study, they must be able to indicate that such a concept is presented in such a work, that it is also treated in such another book, which, of course, provides an additional clarification. Now, an index of themes treated by the holy Tanya*, the Torah Or*, and the Likkutei Torah* has been published, and it is therefore now possible to do this without particular difficulty and even without specific effort. Consequently, one may truly ask why this compendium has not yet been published. You specify, indeed, that the delay is essentially attributable to the Chassidus* section.

C) The astonishment is all the greater because, regarding the few students from Lod* who came here (note 3: In order to continue their studies in the Yeshivah near the Rebbe), it was observed upon their arrival that they were perfectly capable of writing, with all the commentaries in keeping with what has just been said. Now, it is clear that they did not acquire this ability during their journey between Lod* and here.

D) Perhaps some call into question the supposedly novel character of this request (note 4: The writing of these compendiums), since such a practice did not exist one hundred and fifty years ago. Two answers must be given to them:

1. Those who have seen the compendium HaTamim*, published in Warsaw by my father-in-law, the Rebbe, know that such a section indeed existed there.

2. As is known, the criterion that should be retained in this matter (note 5: To determine whether this publication is a good initiative or not), to establish the origin of such arguments, is set forth in the HaYom Yom* calendar, on the date of 23 Sivan*. It consists of examining what concretely results from it. Now, one can observe that the students who devoted themselves to this experienced an increased enthusiasm for the domains on which their study bore. Moreover, they were able to motivate their friends in this direction. Thus, this practice became known to those who had previously not heard of it. Likewise, the necessity of writing required a more attentive examination, a deeper analysis. And from an affirmation one can deduce a negation (note 6: Those who did not participate in the writing of this compendium did not have this more attentive examination and deeper analysis). I mean that if one tells the students that there is no reason to concern themselves with writing such texts, that one should not seek new insights and profound explanations, one will concretely observe what results from it.

E) Some question and fear that the writing of these texts will confer upon their authors a strong self-consciousness (note 7: They might conceive pride from it). This reaction is difficult to understand, for the same can be said of explanations of the revealed part of the Torah*. Furthermore, the same risk exists when students are required to recite Chassidic* discourses in public, to conduct a campaign for the study of Chassidus*, to explain its necessity in their own words. It is quite evident that if these texts are not written and published, the dissemination of the wellsprings (note 8: Of Chassidus*) to the outside is reduced — whether it be the outside that is personal to each individual, the outside within his four cubits, or the outside in the literal sense. Each of us is obligated to do this, in accordance with the holy epistle of the Baal Shem Tov* and, closer to us, the teaching of our masters. Without a doubt, the administration of the Yeshivah* is aware of all this. With my blessing,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

E. Kwint,

N.B.: I duly received your letters of 11, 12, and 13 Teves*, with what was enclosed, as well as the previous ones.

ז'קסב

ב"ה, כ' טבת, תש"כ
ברוקלין.
הנהלת ישיבת תומכי תמימים אשר בלוד

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה למכתבם, ולשאלתם:

אכפול עוד הפעם, אשר מובן וגם פשוט, שמצער במאד מאד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי ע"ד קובץ פלפול התלמידים, ועד עתה לא יצא לפועל.

ב) כן מובן וגם פשוט, שבאם שם תומכי תמימים נקרא על הישיבה, אשר כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים, וידוע רצון נשיאינו מיסדי הישיבה ומנהלי', מוכרח בה לימוד החסידות, ודוקא בהבנה והשגה אמיתית, ולא כדרך "חג"ת חסידים".

הרי פשוט, שתלמידים הנמצאים בישיבה כזו, שנה ושתים, ועוד יותר מזה, צריכה להיות אצלם הבנה והשגה באיזה ענינים דתורת החסידות, ובאופן שיכולים למסור בדבור וגם בכתב, מה שמבינים בענינים אלו.

וכיון שכמה מ"מ לספרים, קונטרסים ומאמרים נמצאים, בטח שלאחרי לימוד של שנה ושנתים ויותר, יש ביכולתם להורות, אשר נדבר בענין פלוני במקום פלוני ונמצא ג"כ במקום שני [שבודאי שע"י המדובר במקום שני, נתוסף בהסברה והבנה].

ולאחרי שנדפסו מפתח ענינים של ספר התניא קדישא, תורה אור, ולקוטי תורה, הרי יכול להעשות האמור, בלי קישוים יתר, ואפילו בלא יגיעה כדבעי.

שעפי"ז צע"ג, מהי הסיבה האמיתית לזה, שעד עתה לא בא לפועל קובץ הנ"ל, שכפי כתבם, המניעה היא בחלק השייך לתורת החסידות.

ג) התמי' מתגדלת עוד יותר, שהרי בכמה תלמידים דלוד, שבאו לכאן, תיכף לבואם הי' ברור, שביכולתם לכתוב בהסברה מתאימה כהנ"ל. והרי בודאי, שלא רכשו היכולת בזה, במשך המצאם בדרך מלוד לכאן.

ד) אולי ישנם כאלה, המערערים בכלל על התחדשות כביכול דכל ענין האמור, כיון שלפני חמשים ומאה שנה, הרי לא נהגו בכגון דא. ושתי תשובות בדבר:

(א) מי שראה חוברות "התמים", שנדפסו בווארשא ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, הרי נמצאת שם גם מחלקה כהאמור.

(ב) ידועה הבחינה בענינים כגון אלו, מאיזה צד באות הטענות, ע"פ המבואר בלוח היום יום (כ"ג סיון). והוא - לראות התוצאות בהנוגע לפועל, ורואים במוחש, שאלו התלמידים שהתעסקו בהאמור, נתוסף בהם חיות עכ"פ בלימוד הענינים אודותם כותב, ולא עוד אלא שהמשיכו כמה מחבריהם לזה. כן נתפרסמו הענינים, גם לאלו שעד אז לא ידעו אודותם. כן הכריחה הכתיבה, עיון יותר והבנה יותר בענינים הנ"ל. ומכלל הן - אתה שומע לאו.

כוונתי, שע"י שמסבירים להת' שאין מקום להתענין בכתיבה ע"ד ענינים אלו, ושאין כל מקום לחידוש והסברה כדבעי וכו', רואים במוחש התוצאות מהאמור.

ה) אולי ישנם כאלה, שחוששים ויראים, אפשר ע"י כתיבת מאמר בהאמור, יתרבה בהכרת ערך עצמם של הכותבים.

הנה (נוסף על שאין מובן בזה, שהרי גם בכתיבה בחלק הנגלה יש מקום לחשש האמור, הנה) חשש האמור קיים ג"כ, באם מכריחים התלמידים לחזור המאמרים ברבים, לנהל תעמולה, שילמדו חסידות, ולהסביר הכרח הדבר באותיות של עצמם וכו' וכו'...

ואף שמובן וגם פשוט, שעי"ז (העדר הכתיבה והופעת הנ"ל) נתמעט בהפצת המעינות חוצה, החוצה דעצמו והחוצה דד' אמות והחוצה שבחוץ, שע"ז הרי נצטוה כאו"א מאתנו, באגה"ק של הבעש"ט ז"ל (וביותר קרוב לנו) מרבותינו נשיאינו, הרי בודאי גם לההנהלה ידוע ע"ד כל זה.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

א. קווינט

מזכיר

נ.ב.

מכתביהם מי"א י"ב וי"ג טבת עם המצורף אליהם, וכן הקודמים, נתקבלו.

ז'קסב
עוררתי: לעיל חי"ח אגרת ו'תתקמג, ובהנסמן בהערות שם. וראה גם לקמן אגרת ז'קכג.