Igrot Kodesh · Letter 7169 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

25 Teves* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

After a particularly long interruption, I duly received your letter of 21 Teves*, but it does not really explain the reason for this interruption. It is clear that the situation in your city causes much distress. It seems that one can explain it in light of a well-known discourse of the Rebbe Rashab*, which was transmitted to us by my father-in-law, the Rebbe, according to which one can observe, in such a case, the difference (note 1: Letter no. 5454 applies the terms of this analogy to one who devotes himself to the study of the Torah*) between a conscientious employee and one who is his own master. The former fulfills completely what is incumbent upon him. In other words, if a customer presents himself, he will sell him his merchandise. Then, when the time comes to close the shop, he considers that he has fulfilled his duty toward himself and toward Hashem. Indeed, he did remain in the shop from such an hour to such an hour, waited there for customers. Nothing more can therefore be asked of him. It is not so, however, when one is the owner. One then wishes to strengthen and expand one's business, to develop it concretely. If no customer frequents it, one will go out to find them. After closing time, one will not prevent a customer from coming. On the contrary, one will be gratified by the profits one can realize beyond official hours. Such is the idea of this discourse, and one may add that the customer himself immediately senses whether he is dealing merely with an employee, even if that employee handles all aspects of the transaction, or whether his interlocutor is someone who has an interest in the business as a whole and who will never say: "I have fully fulfilled my obligation." Moreover, such a man will feel distress in his heart if he sees that customers are not crowding into his shop to acquire its merchandise.

I do not know whether these words are incisive beyond measure, but ultimately, what does it matter, provided this analogy faithfully describes the situation or not? Thus, had you devoted yourself to finding the means of your sustenance or a dwelling as the employee in question would have, you could imagine where you would be now and in what house you would reside. Make, therefore, a faithful reckoning! May Hashem grant success to each of us, among all the Chassidim*, so that we fulfill the will of our masters in the manner in which they wished it — that is, far beyond the most faithful employee. Indeed, we are approaching the Hilloula* of my father-in-law, the Rebbe, whose merit protects us, leader of our generation (note 2: The 10th of Shevat*). With my blessing to give good tidings,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ז'קסט

ב"ה, כ"ה טבת, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"א טבת, שגם ממנו אין מובן כ"כ סיבת ההפסק.

מובן שמצער ביותר המצב ב... וכנראה הטעם בזה, ע"פ שיחה הידועה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"נ ששמענוה מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שבזה ניכר ההבדל בין פריקאשציק נאמן, ובאדם העובד בתוך שלו, אשר הראשון עושה המוטל עליו, ז.א. באם בא קונה, מוכר הוא לו הסחורה, ובבוא השעה שצריך לסגור החנות הרי צודק הוא כלפי עצמו וגם כלפי שמיא, כיון שמשעה זו עד שעה זו עמד בחנות וחיכה לקונה, ואין לתבוע ממנו עוד, משא"כ בהנוגע לענין שהוא שלו, מתענינים שהענין יתחזק ויתרחב ויתפשט בפועל, ואם אין הקונה בא לחנותו, הרי הוא מחזר ומחפש אחריו, וגם לאחרי זמן סגירת החנות, לא לבד שאין מונע ומעכב לביאת קונה אלא אדרבה יש לו תענוג שהרויח גם מבחוץ למסגרת, עד כאן תוכן השיחה, ויש להוסיף על זה, שהקונה ג"כ מרגיש אם המטפל בו עושה כפריקאשציק, אף שהוא נוהג בכל הפרטים, או שמתעסק עמדו איש המתענין בגוף הדברים (ולא באופן דאני עשיתי חובתי), ולא עוד אלא שגם מרגיש בלבו צער על שאין הקונה משכים לפתחו לדרוש סחורה.

איני יודע אם הכתוב לעיל הוא חריף יותר מן המדה, אבל סו"ס מאי נפק"מ באם מתאים לתאור המצב, ולדוגמא באם הי' הוא מתעסק בהנוגע למזונות או לחיפוש דירה באופן דפריקאשציק הנ"ל, ישער בעצמו איפוא הי' נמצא לעת כזאת ובאיזה דירה הי' ובלבד שיעשה חשבון צדק.

והשי"ת יצליח את כאו"א מאתנו בתוככי כללות אנ"ש למלאות רצון רבותינו נשיאינו באופן שרצו הם, ז.א. יותר אפילו מהשתדלות פריקאשציק הכי נאמן, והרי גם מתקרבים אנו ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נשיא דורנו.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ז'קסט
ניכר ההבדל: ראה לעיל חט"ו אגרת ה'תנד, ובהנסמן בהערות שם - בקשר לדיוק הל' העוסק בתורה.