Igrot Kodesh · Letter 7173 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

27 Teves* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 22 Teves*, in which you speak to me of the affliction that strikes you — your stuttering. You have already consulted a doctor, but it has been of no use. I am somewhat surprised by this, for specialist doctors in this field employ various treatments and can surely find one that suits you. I must add an essential point. In general, such a condition is directly linked to self-confidence (note 1: See, on this subject, letters no. 5038, 5414, 6524, 6594, and 7299) and to nervous equilibrium. The best remedy for everyone, including one who follows a treatment, is therefore to strengthen this confidence, which is the foundation of our faith — trust in Hashem, Who is the Creator of the world, directs it, accords His Providence to each person, and is the Essence of good.

It follows from this, to use the formulation of the Sweet Singer of Israel (note 2: King David): "Hashem is with me. I am not afraid." There is therefore no reason to be ashamed before the people around you, and one can have good hope that Hashem will guide you on the path that will be good for you. The more you engrave in your mind that you stand before the King, King of kings, the Holy One, blessed be He, the more you will reduce your fear concerning the reaction that those around you will manifest toward your stuttering. In this way, everything will improve, especially if you follow a treatment. I will add another point on this subject. When you must say a word and fear that you will not pronounce it in the proper manner, do not struggle against yourself to say it in any case. Rather, seek another formulation. In every domain, one needs the help of Hashem. You must therefore redouble your ardor in the study of the Torah* and the practice of Mitzvos* in the best manner (note 3: This letter is presumably addressed to a student of the Yeshivah*). For, "nothing can withstand the will."

With my blessing to give good tidings of all this,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

N.B.: No doubt you give a few coins to Tzedakah* each weekday before the morning prayer. Likewise, you recite the Tehillim*, according to their monthly division. You will say them each day, including Shabbos* and the festivals, after the morning prayer.

ז'קעג

ב"ה, כ"ז טבת, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ב טבת, בו כותב אודות המיחוש שלו, גמגום בדבור, ואשר כבר שאל דעת רופא ולא הועיל לו.

ולפלא קצת הדבר, שהרי רופאים מומחים במקצוע זה יש להם כמה דרכים ואופני טפול, ובטח ימצאו גם המתאים בשבילו.

ועלי להוסיף ועיקר הוא, אשר בכלל תלוי הוא במדה חשובה עכ"פ בבטחון עצמו ובמצב העצבים, שלכן העצה היעוצה בכ"א אפילו כשעושים איזה טפולים, שיתחזק האדם במדת הבטחון, שהיא יסוד אמונתנו, בטחון בהשם יתברך שהוא בורא עולם ומנהיגו ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד ועצם הטוב הוא, שמזה מובן בלשון נעים זמירות ישראל, ה' לי לא אירא, שזהו שולל הבושת מפני בני אדם שבסביבם נמצא, ותקוה חזקה אשר השי"ת ינחהו בטוב לפניו, וככל שיוחקק עוד בהבנתו שעומד לפני ממה"מ הקב"ה, יתמעט החשש, מה יאמרו העומדים אצלו על אופן דבורו, ויוטב הדבור בדרך ממילא, ובפרט ביחד עם הטפול.

כן להוסיף שעוד נקודה בהאמור, והוא שכשבא לתיבה וחושש שלא יוכל לבטאה בסדר, לא ילחם עם עצמו לבטא תיבה זו דוקא כי אם יחליפנה בביטוי אחר וכיו"ב.

ומאחר שלכל דבר צריכים לסייעתא דשמיא, מובן שעליו להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה והידור בקיום מצותי', ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

בטח מפריש לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול קודם תפלת הבקר, וכן שומר על השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - לאמר אותו בכל יום גם בש"ק ויום טוב לאחרי תפלת הבקר.

ז'קעג
תלוי הוא... בבטחון עצמו: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ה'לח. חט"ו ה'תיד. חי"ח ו'תקכד.

ו'תקצד. לקמן ז'רצט.