Igrot Kodesh · Letter 7181 — Community

By the grace of Hashem,

3 Shevat* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 25 Teves*, in which you speak to me of a match of which both parties are satisfied. Nevertheless, the family of the young woman opposes it. You specify the reason for this refusal on the part of the family. It seems that, deep down, the members of this family seek a more complete fear of Hashem in the young man. If this is indeed the case, it is clear that you must accede to this request, not only because the family asks for it, but above all because it is an Injunction of our holy Torah*, Torah* of life, according to which one must know elevation in the domain of holiness. If this has always been so, in all times and in all places, how much more so in our era and in our Holy Land, may it be restored and rebuilt, especially since it has been said regarding it: "The eyes of Hashem your Elokim are turned toward it, from the beginning of the year to the end of the year."

When one is about to take a step as decisive and fundamental as the building of a Jewish home, an eternal edifice, what has just been said is indispensable and vital. Now, "nothing can withstand the will." At the same time, a man must do everything in his power to reach the goal, while following the ways of nature. One must therefore strive, through the intermediary of friends and acquaintances, to convince the family that refuses to change its mind. Everything is an effect of Divine Providence, and you mention in your letter that your grandfather was one of the founders and first members of the community of the Sages of the Kabbalah*. I therefore have the obligation and the merit to emphasize to you the absolute necessity, the personal obligation, to fix a time for studying the inner dimension of the Torah*, which, in our era, has been revealed through the teaching of Chassidus*. All of this is so evident that it is unnecessary to say more. With my blessing to give good tidings of all this,

For the Rebbe Shlita*,

the secretary,

ז'קפא

ב"ה, ג' שבט, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ה טבת, בו כותב אודות השידוך אשר ישר הדבר בעיני שניהם, אבל בני המשפחה של המדוברת מעכבים בדבר.

ואף שכותב הטעם הנאמר להסירוב מצד המשפחה שלה - יש רושם שהטעם

הפנימי הוא שרוצים יראת שמים שלימה יותר מצדו ואם כן הוא, הרי מובן וגם פשוט שעליו למלאות דרישה זו ולא רק מפני שהמשפחה דורשת האמור, אלא בעיקר - שהוא ציווי תוה"ק תורת חיים ושנצטוינו להעלות בקדש, ואם בכל המקומות ובכל הזמנים נצטוינו על זה, עאכו"כ בזמננו ובאה"ק ת"ו ביחוד אשר עלי' נאמר, עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

וכשמתכוננים לצעד כה החלטי וחיוני לבנות בית בישראל בנין עדי עד, הרי האמור הכרחי וחיוני הוא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

ביחד עם האמור, וכיון שעל האדם לעשות בדרך הטבע את התלוי בו, יש להשתדל ע"י ידידים ומכירים של משפחתה שישפיעו על המסרבים לשנות דעת[ם].

ומאחר שכל ענין בהשגחה פרטית, ומזכיר במכתבו אשר הסבא שלו הי' ממיסדי ומראשוני קהלת המקובלים, עלי החובה (והזכות) להעירו על ההכרח הגמור וחובת גברא לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה, אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ולפשיטות הענין באריכות בזה אך למותר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר