Igrot Kodesh · Letter 7189 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

11 Shevat* 5720,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of this Sunday, 9 Shevat*, in which you mention the matter of treating Kabbalah* publicly. You have been told that the Lubavitch* Chassidim* do this. In our day, the concept of Kabbalah* has become far too broad. Of course, no one can guarantee what the other person means by this term. Concretely, the men of Lubavitch* and of Chabad* disseminate the inner teaching of the Torah*, which, in our era, has been revealed through Chassidus*, various texts of which explain notions of Kabbalah*. There is indeed a fundamental effort on the part of the men of Chabad*, as our masters demand of us — they who gave of their very persons in order to disseminate the teaching of Chassidus* Chabad*, which is the teaching of the Baal Shem Tov*.

Various accounts show the profound self-sacrifice they demonstrated and what they expected of their disciples. They expressed their profound hope that a day would come, luminous and clear, from which this teaching would become the heritage of all of Israel, without any exception. Now, a heritage, in the matter of Torah*, is a study that is fully assimilated and, as is the case for all its passages, leads to action. According to the formulation of your letter, I am surprised that you are not aware of this activity. When you know it perfectly and profoundly, I have good hope that you will contribute to it, that you will become one of those who devote themselves to disseminating the wellsprings of Chassidus*, until they reach the outside. You will also use, for this purpose, your influence in every place where it is exercised. May Hashem grant you success. With my respects and my blessing,

ז'קפט

ב"ה, י"א שבט, תש"כ
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הראשון ט' שבט, בו כותב בהנוגע לדרשה ברבים על עניני קבלה, ואשר אמרו לו שכן נוהגים חסידי ליובאוויטש.

והנה בימינו המושג קבלה, נעשה רחב יותר מדי, וכמובן שאין אחד יכול להיות אחראי על מה שהשני רוצה להכניס בתואר האמור.

ובהנוגע לפועל, אנשי ליובאוויטש וחב"ד מתעסקים בהפצת עניני פנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שבה מתבארים בכמה וכמה מקומות ענינים המבוארים בספרי קבלה, וענין האמור הוא מעבודת והשתדלות היסודיות של אנשי חב"ד, כמצוה עלינו מרבותינו נשיאינו שמסרו נפשם על הפצת תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעל שם טוב, וכמה סיפורים בזה בהנוגע לגודל ההתמסרות שלהם עצמם וגם מה שדרשו מאלו הנשמעים לקולם, והביעו תקותם הכי חזקה, אשר יבוא יום הבהיר ואור, אשר תעשה תורה זו נחלת כל בני ישראל כולם מבלי יוצא מן הכלל, ונחלה בהנוגע לתורה הרי פירושה, לימוד באופן דהבנה והשגה, וככל חלקי התורה, לימוד המביא לידי מעשה.

לפלא הדבר, שכנראה מסגנון מכתבו, אין ידוע לו מפעולה האמורה ותקותי חזקה, אשר כשיכיר פרטי הדברים על בורים ופנימיותם, הרי ישתתף ויכנס במחנה אלו המתמסרים להפצת מעינות תורת החסידות ועד שיגיעו גם חוצה, וינצל כח השפעתו בכל מקום שידו מגעת לתכלית האמורה והשי"ת יצליחו.

בכבוד ובברכה.