Igrot Kodesh · Letter 7218 — Grief & Loss

By the grace of Hashem,

9 Adar* 5720,

Brooklyn, New York,

To the committee for the Chabad* neighborhood of the holy city of Yerushalayim*, may it be restored and rebuilt, very soon and in our days, by our righteous Moshiach*, may Hashem grant you long life,

I greet you warmly and bless you,

I learned, with pleasure and joy, of the upcoming laying of the cornerstone of the Chabad* neighborhood that will be built in the holy city of Yerushalayim*, may it be restored and rebuilt. May Hashem grant that this take place at a good and fruitful moment, that this neighborhood be built for Chabad* (note 1: The Rebbe notes at the bottom of the page: "Mishlei* 24:3-4"). Very soon, it will be completed and whole, in all that concerns it, at a good and fruitful moment. May Hashem, Builder of Yerushalayim*, ensure that every home in this neighborhood be a great house, as our Sages* say (note 2: The Rebbe notes: "Tractate Megillah* 27a. Commentators of Tanach*, at the end of Melachim*"), a house in which Torah* grows, a house in which prayer grows. He who resides there and makes use of it will be great (note 3: The Rebbe notes: "Devarim* 4:1. End of the first chapter of Tractate Sotah*"), for he will possess this Torah* that begins and ends with an act of benevolence.

These houses will be founded, built, and directed in accordance with the teaching of Chassidus* Chabad*, which is that of the Baal Shem Tov*, whose bicentennial of passing and Hilloula* we celebrate this year. In each of these houses and in this entire neighborhood, there will be fulfilled the words of the verse: "I will dwell among them" — that is, within each one. As the Alter Rebbe* explains (note 4: The Rebbe notes: "Chapter 41 of Tanya*"), Hashem dwells and invests Himself within each one, in order to vivify and preserve him, together with all his family.

May Hashem grant, in accordance with the teaching of our masters and leaders, that the Chabad* neighborhood be a place from which the wellsprings (note 5: Of Chassidus*) spread all around and even to the outside, advancing, spreading, going forward, and illuminating, until there be fulfilled the promise according to which Yerushalayim* will spread (note 6: The Rebbe notes: "Likkutei Torah*, Parshas* Masei*. See Yalkut Shimoni*, Yeshayahu*, paragraph 503") over all of Eretz Yisrael* and Eretz Yisrael* over the entire world. With my blessing of success in all this and in greeting the participants, whom Hashem will grant long life, at this laying of the cornerstone of the Chabad* neighborhood.

N.B.: You ask me how a laying of the cornerstone is conducted. It constitutes the beginning of the construction, and various texts of our Torah*, Torah* of life, allude to it. Moreover, it is an occasion for thanksgiving and praise (note 7: The Rebbe notes: "Ezra 3:11") to Hashem, Who is good and perpetually exercises His goodness toward Israel. In the words of the Zohar*, Volume 3, page 50a: "When one prepares to build, one must say, with one's mouth, that one does so for the service of the Holy One, blessed be He. It is in this way that one obtains the help of Hashem, Who grants holiness and peace." Our Sages* specify that: "You shall follow His ways (note 8: The Rebbe notes: "Rambam*, Laws of Dispositions, chapter 1. Zohar*, Volume 2, page 161a"), just as... (note 9: "He is merciful, so too shall you be")" and: "The Holy One, blessed be He, consulted the Torah* to create the world." He therefore made, first of all, the foundation stone (note 10: The Rebbe notes: "Zohar*, Volume 1, page 231a"), upon which this world rests (note 11: And which was located in the Holy of Holies). It is therefore quite clear that before laying this cornerstone, one must pronounce words of Torah* and, as was said, these will deal with the idea of the house, of the dwelling. A large portion of these can be found in the commentaries that Chassidus* Chabad* gives on the verse (note 12: Tehillim* 30:1): "A psalm, a song for the inauguration of the house."

As our Sages* specify, the laying of the cornerstone also recalls that the world subsists only through the breath of the mouths of children who devote themselves to the study of Torah*. It would therefore be good to have children who study Torah* participate, in accordance with the laws of Torah* study, by the Alter Rebbe*, chapter 1, paragraph 3. Likewise, the verse (note 13: The Rebbe notes: "Yeshayahu* 28:16") specifies: "Thus says Hashem: I place, in Tzion*, a foundation stone, a sure stone, a precious cornerstone, solidly fixed" — even though it remains possible, after that, to add cement to it, which can only be done through the intervention of man. This reality conforms to the spiritual dimension, according to which the beginning and foundation of every construction is the strength and impetus that emanate from Hashem.

I add that a rumor has reached me, according to which some people, during the laying of the cornerstone, write a manuscript. Some even go so far as to write it in the Assyrian script (note 14: That of the Sefer Torah*). Then, this parchment is placed on or under the cornerstone. Now, there is a well-known responsum of the Rambam* (note 15: The Rebbe notes: "Printed in the Yad HaChazakah*, Shulsinger edition, end of Volume 1, chapter 57." See also, on this subject, letter no. 7116) emphasizing the sanctity of this Assyrian script (note 16: Which therefore cannot be placed where it will be covered with earth). And, in any case, whatever script one adopts, one must strive to the utmost, particularly in our generation, not to introduce new practices, if one does not find a reference for them in our Torah*, Torah* of life. In the formulation of our Sages*: "Whoever makes an addition in this matter diminishes the value and importance of Jewish customs that have already been adopted, which are an integral part of the Torah*."

ז'ריח

ב"ה, ט' אדר, ה'תש"כ
ברוקלין, נ.י.
ועד שכון חב"ד אשר בירושלים עיה"ק תבנה

ותכונן

במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

בנועם ושמחה קבלתי הידיעה ע"ד "הנחת אבן הפנה של שכון חב"ד שיוקם בע"ה פעיה"ק ירושלים ת"ו" - הבע"ל,

ויהי רצון אשר תהי' ההנחה בשעה טובה ומוצלחת, ובחב"ד יבנה השכון ויתכונן ויוגמר וימלאו כל עניניו בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת.

שיכון אשר - יהי רצון מבונה ירושלים, שכל בית בו יהי' בית גדול וכדעת כל חז"ל - בית שמגדלין בו תורה, שמגדלין בו תפלה, שהדר ומשתמש בו - גדול הוא כי לו גו' התורה הזאת שתחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח,

בתים מיוסדים, נבנים ומתנהגים ע"פ תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעש"ט ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו),

ובכל אחד מהם ובכללות כל השכון, יקוים הכתוב ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, וע"ד פירוש רבנו הזקן, שוכן ומתלבש תוך כאו"א להחיותו ולקיימו כו' הוא וכל אשר לו.

ויהי רצון אשר, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו, יהי' שכון חב"ד מקום ממנו יפוצו המעינות בכל הסביבה ומחוצה לה, באופן דהלוך והתפשט הלוך ואור,

עדי יקוים היעוד, שתתפשט ירושלים על כל ארץ ישראל כולה, וארץ ישראל - על העולם כולו.

בברכת הצלחה בכל האמור, ובפ"ש כל המשתתפים שליט"א בהנחת אבן הפנה של שכון חב"ד.

נ.ב.

במ"ש אודות אופן הנחת אבן הפנה, הנה ציון הנחת היסוד - התחלת הבנין, יש לו יסוד בכ"מ בתורתנו תורת חיים, ולא עוד אלא שגם בהלל ובהודות להוי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל. ובלשון הזהר (ח"ג נ, א): כד שארי למבני בעי לאדכרא בפומי דהא לפולחנא דקוב"ה הוא בני כו' וכדין סייעתא דשמיא שרי' עלי' וקוב"ה זמין עלי' קדושתא וקארי עלי' שלום.

ע"פ מרז"ל והלכת בדרכיו מה הוא כו' וקוב"ה הרי אסתכל באורייתא וברא עלמא, שהתחלתו באבן שתי' שממנו הושתת וכו' - מובן וגם פשוט אשר קודם להנחת האבן ישמיעו דברי תורה, וע"פ האמור - ד"ת המדברים בעניני בית ושכון, אשר חלק חשוב מהם בדרושי חב"ד עה"כ מזמור שיר חנוכת הבית.

פעולת ההנחה - ע"פ מרז"ל, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב"ר הבל שאין בו חטא - מהנכון שתעשה ע"י תשב"ר (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ג).

כן ע"פ הכתוב כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד - נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף עלי' גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות - שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתדל"ע.

ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבים הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה - והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה - יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים. ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם.

ז'ריח
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 607.

ובחב"ד: משלי כד, ג-ד.

וכדעת כל חז"ל: מגילה כז, א. מפרשי התנ"ך לסוף מלכים.

גדול הוא: דברים ד, א. סוטה ספ"ק.

פירוש רבנו הזקן: תניא פמ"א.

שתתפשט ירושלים כו': לקו"ת מסעי וראה יל"ש ישעי' תקג.

בהלל ובהודות גו': עזרא ג, יא.

מרז"ל והלכת כו': רמב"ם הל' דעות פ"א. זח"ב קסא, א ושם.

שהתחלתו באבן כו': זח"א רלא, א.

כה אמר ה' גו': ישעי' כח, טז.

תשובת הרמב"ם: נדפסה ביד החזקה (הוצאת שולזינגר) סוף ח"א סי' נז.

תשובת הרמב"ם: ראה גם לעיל אגרת ז'קטז, ובהנסמן בהערות שם.